האקדמיה ללשון העברית on Facebook
ברקוני, סרטון זה מוקדש לך

ברקוני – סרטון זה מוקדש לך. ♥️
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
מילואים?

מילואים? כטב"ם? שיקום? או אולי בכלל זימונית? 🙈
‏
יום העברית בפתח ואתם יודעים מה זה אומר:
אתם קובעים מה תהיה מילת השנה! 🎉
‏
זה הרגע שלכם:
‏
כתבו לנו בתגובות מה ההצעות שלכם למילה שמסמלת בצורה הטובה ביותר את השנה האחרונה.

ההצעות הבולטות יעמדו להצבעה, ואתם תבחרו מה תהיה מילת השנה!

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/470177379_1011824317649013_8261121216831867378_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=4YsK5rK0a1QQ7kNvgHuivZK&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AUnWB_d7oi63-XZcijbYTIp&oh=00_AYBXo70KF-PXmtwEE4b-dTfaA1AnIsItbp4brH-a48n_EA&oe=6765B61F

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
לטובת עוקבינו המקפידים על גֵּהוּת (היגיינה), נזכיר:

לטובת עוקבינו המקפידים על גֵּהוּת (היגיינה), נזכיר:
לא "טוּש" ולא "דוּש" – להתקן המשמש להזרמת מים בפיזור קוראים בעברית מַקְלֵחַ! 🚿

טוב לדעת:
💦 המילה דוש (douche) מקורהּ בצרפתית. היא נשאלה בין היתר ללשונות הסלוויות והגייתה הפולנית "טוש" (tusz) התגלגלה גם היא לעברית.

💦 שתי ההגיות, טוש ודוש, מוכּרות ביידיש. ההגיים d ו־t קרובים מאוד: הם נהגים בדיוק באותו האופן ובאותו המקום בחלל הפה, אלא שהעיצור d הוא קולי (כלומר בהגייתו יש רטט של מיתרי הקול), והעיצור t אינו קולי.

💦 המונח העברי מַקְלֵחַ נקבע תמורת douche במילון למונחי הביוב תשכ"ה (1965).

אשר למילה 'דוש' המשמשת כינוי גנאי לטיפוס מאוס ובזוי – מדובר במילה השייכת ללשון העגה, dush באנגלית, קיצור של dushbag (במקור: douche-bag). בעברית אפשר להשתמש באחת המילים הבאות: מאוס, בזוי, נצלן, יהיר, אנוכי, או פשוט: דראקו מאלפוי.

שתפו חברים שוחרי ניקיון. 😎

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/470212922_1010430687788376_543387397686740264_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=105&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=PWlnxencZqwQ7kNvgEgvTWg&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AgN9Upx7BbZHPM7S7VvWeGI&oh=00_AYBmUzD9i6MBpw9FCVJ7CctU5RP2zUIoUA2NJzTH6i-xTQ&oe=6762F2CC

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
שאלתם את עצמכם פעם למה אנחנו עונים 'בבקשה' אחרי שאומרים לנו 'תודה'?

שאלתם את עצמכם פעם למה אנחנו עונים 'בבקשה' אחרי שאומרים לנו 'תודה'?
במילים אחרות – למה אנחנו אומרים 'בבקשה' גם כשאיננו מבקשים דבר?
‏
תהיו איתנו, בבקשה:
‏
👈🏻 השימוש הכפול במילה "בבקשה" – גם לבקשה וגם כמענה ל"תודה" – אינו ייחודי לעברית וסביר שהוא נוצר בהשראת שפות אחרות כגון רוסית וגרמנית.
‏
👈🏻 אפשר ש"בבקשה" אחרי "תודה" הוא מענה מנומס שעניינו "בבקשה, אל תודה לי", ואולי הוא משלים מעגל נימוסים שכולל ארבעה שלבים: בקשה > מילוי הבקשה > אמירת תודה > 'בבקשה' (חתימה מעין 'עשיתי כבקשתך'), ואולי כך התקבע לומר "בבקשה" אחרי "תודה" גם אם לא קדמה לכך בקשה.
‏
‍👈🏻 ומה אפשר לומר במקום "בבקשה" כמענה ל"תודה"? לרוב אמירת תודה אינה נתלית בחלל האוויר, וכך מוצאים ביטויים שונים דוגמת You're welcome או My pleasure באנגלית, ne za chto ברוסית – בעברית: "אין בעד מה", ובגרסה המהודרת: "על לא־דבר".
‏
בבקשה, אל תודו לנו! 🤓

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469636173_1008094271355351_342537118353637359_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=105&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=95a7EGoJjqcQ7kNvgEUJJdE&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AOR0WsVWbfYsA1m_rBJbb1L&oh=00_AYC2D4w3bBY4ihv1qU_76_aEq24jZhOFGDQa2GWjHcMcKQ&oe=675E95D8

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
430 ימים

430 ימים.
430 מילים.
100 חטופים עדיין מוחזקים בשבי.

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469524935_1007281244769987_1563464958326064682_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Xp_bAz3Aj70Q7kNvgFe5TsV&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AKk6HLEOHbLVgecymQ2Zgsr&oh=00_AYDHFqhze2jOU3X73u8sh7vFBF1JsCLXQFxeKc1xHXRsfA&oe=675D5308

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עימכם הסליחה על ההפרעה

עימכם הסליחה על ההפרעה...
אבל אי אפשר להאשים את אימא בכל דבר!
‏
התצלום המבדר הזה הגיע לפתחנו ולא הותיר לנו ברירה אלא להבהיר:
‏
✅ עִם היא מילת יחס שעניינה שיתוף, הימצאות יחד או עשייה יחד: 'לריב עם אחותי', 'עימכם הסליחה'.
‏
✅ אִם היא מילת קישור המציינת לרוב תנאי: 'אם לא תנסה לא תדע', 'אם לסבתא היו גלגלים'.
‏
ולמקרה שדאגתם – אל חשש, לא נחמיץ את ההזדמנות להזכיר: על פי כללי הכתיב המלא יש לכתוב אימא ולא אמא!
‏
#טוב_לדעת

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469233999_1006553848176060_8891302072901313610_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=oLw52XZgWoAQ7kNvgE8cowd&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A7bFroYW39H5tRXgjyT6g6P&oh=00_AYCNRATF639ytJeVfbXUBGK1qFhHGPl_0IwxHmNNX7wgMg&oe=675BBDBA

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עקב או עִקְבָה?

עקב או עִקְבָה? עקבים או עקבות?
מדוע אנחנו אומרים עֲקֵבִים גבוהים – אבל עֲקֵבוֹת בחול?
‏
בעקבות (הבנתם?) שאלות בעניין זה, אנחנו מבהירים:
בעברית החדשה עָקֵב ועִקְבָה הן שתי מילים נפרדות בעלות משמעויות שונות. 🤯
‏
👠 עָקֵב = החלק האחורי של כף הרגל או הנעל (ברבים עֲקֵבִים וגם עֲקֵבוֹת).
🐾 עִקְבָה = סימן שמטביעה כף הרגל ובהשאלה 'סימן', 'חותם' (ברבים עֲקֵבוֹת, עִקְבוֹת-).
‏
אם הצלחתם לעקוב עד כאן –
תייגו חברות שתמיד נועלות נעלי עקב וחברים שעוקבים אחרי הרשתות החברתיות של האקדמיה. 😎

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468570940_1001361322028646_3542242524654399329_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=MFEcvCAkc4sQ7kNvgGOdhO6&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AkroVUnemlEG9IziJci6lby&oh=00_AYBtPSHCba8ccBfPG8oFh9_GKYDAeZ9oMlgxXmqSgBbbow&oe=67535CFB

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אנחנו מצטערים להפריע לכם בפגישה הרומנטית –

אנחנו מצטערים להפריע לכם בפגישה הרומנטית –
אבל האם אי פעם שאלתם את עצמכם מה זה "למצוא חן"? 🤔
‏
מדוע צריך למצוא את החן, ומדוע מי שעושה זאת הוא האדם שמחבבים אותו ולא האדם המחבב?
למרבה המזל, לנו יש תשובות לכל השאלות!
‏
שימו לב:
‏
💙 הביטוי "למצוא חן" מקורו בתנ"ך והוא מופיע בו למעלה מארבעים פעם.
‏
💙 מהו חן בביטוי זה? יש המשערים כי המילה חֵן, המציינת בדרך כלל יופי, נועם וכדומה, מציינת בצירוף זה אהדה ורגש חיובי.
‏
💙 הסבר אחר, המקובל יותר בקרב החוקרים, מבוסס על שורשה של המילה חֵן – חנ"ן. על פי הסבר זה, המילה חֵן שבצירוף 'מצא חן' משמעה חמלה, רחמים. אם כן 'מצא חן בעיני הזולת' פירושו: זכה לחנינה ורחמים אצל זולתו.
‏
💙 מדוע מי ש"מוצא חן" הוא מי שאותו מחבבים ולא מי שמחבב? הנושא הדקדוקי של הביטוי "מצא חן" הוא למעשה מושאו של הרגש המתואר באמצעותו: מי ש'מוצא חן' בעיני הזולת מוצא בעיניו של הזולת רגש חיובי כלפיו – ולא להיפך.
‏
💙 ומה לגבי "נשא חן"? הצירוף 'נשא חן' לקוח אף הוא מן התנ"ך, אך הוא נזכר בספר אחד בלבד – מגילת אסתר. ייתכן ש'נשא חן' קרוב במשמעו ל'מצא חן': מי שזוכה לחן – לאהדה או לרחמים – מצד זולתו, הרי שיש לו חן, כלומר הוא 'נושא חן'.
‏
אם הרשומה נשאה חן בעיניכם – חבבו, שתפו ותייגו חברים. 🥰

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468401983_1001098472054931_2965140126531850706_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=FcaShQSKP7kQ7kNvgE9qvCa&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AEkwICU42DJfsrjxyj1zdqq&oh=00_AYCE0cYW9-_3MgtXNZZ6xccq0F-ivo49WUcJb5iRtmJsXg&oe=6751ECE9

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
היום כ"ט בנובמבר!

היום כ"ט בנובמבר!
‌‏
ביום זה, לפני 77 שנים, אישר האו"ם את תוכנית החלוקה של ארץ ישראל!
‌‏
תהיתם פעם מהו יצור הכלאיים הזה? איך אותיות עבריות משמשות לציון תאריך לועזי?
‌‌‏
הינה הפתרון:
‌‌‏
❗ התאריך כ"ט בנובמבר מציין מאורע בעל חשיבות רבה לעם היהודי, ובד בבד קשור קשר ישיר לאומות העולם. זו ככל הנראה הסיבה למבנה המיוחד שלו. 📆
‌‌‌‌‏
❗ מצד אחד התאריך הוא על פי לוח השנה הכללי, ויש בו הבעת כבוד לאומות העולם על חלקן במאורע. מצד שני השימוש באותיות עבריות נותן לתאריך נופך חגיגי ומלמד על זיקתו ההדוקה לעם היהודי.
‌‌‌‌‌‏
שמחנו לעזור. 🙌🏼

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468397865_999442435553868_1137896897162744621_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=Xklu2SSCMI4Q7kNvgEMCCRJ&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A9QJCasvGucwJBzPVldaPz2&oh=00_AYAuk_q7K0-7ZI4oJCYW7rhGxfGIlpxSLZVM94vPj3oKxg&oe=675088D7

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
תקראו לנו שמרנים –

תקראו לנו שמרנים –
אבל אנחנו לא היינו משלמים שישה מיליון דולר עבור בננה. 🍌
‏
ואם כבר השגנו את תשומת ליבכם, ננצל את ההזדמנות כדי להזכיר לעוקבינו חובבי הבוטניקה:
‏
מכירים את ה"חוטים" שמתגלים כשמקלפים את הבננה?
‏
יש להם שם בעברית: שִׁיפָה!
‏
👈🏻 ה"חוטים" האלה הם למעשה רקמה שקיימת בצמחים ויש לה תפקיד חשוב: היא מעבירה את הסוכרים לכל חלקי הצמח.
‌‏
👈🏻 המילה 'שיפה' באה בספרות חז"ל במשמעות סיבים של צמחים (המשמשים בדרך כלל לאגידה).
‌‏
שתפו אומנים ו"אומנים". 🙄

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468322952_996546412510137_314770311603947202_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=108&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=18yiSiCDjk4Q7kNvgFgemhc&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AMKf_fLOtAVbmJafvrzVg93&oh=00_AYDaW_oF5wJeDbi5ZmWdvIVFqNQzY-Ns4V48BfX55lESBQ&oe=674B0F00

(Feed generated with FetchRSS)