https://youtu.be/WG7YRHy_FM8

YouTube

פרופ' אלישע בשיחה עם שניאור ובר: ישראל החילונית נאכלת בידי הפרוגרסיבים

עקבו אחריי: טלגרם: https://t.me/profelishahaas https://t.me/profelishahaasgroup יוטיוב: https://youtube.com/@profelishahaas פודקאסט (אפל, גוגל, ספוטיפיי, RSS): https://podcasters.spotify.com/pod/show/elishahaas פייסבוק: https://facebook.com/elisha.haas.5…

החרדים הם הפוטנציאל החשוב ביותר לעתיד המפעל הציוני משום שיש להם את היסוד החשוב ביותר והוא קהילתיות סביב ייעוד שהוא חיצוני לטבע ולכלכלה. הייעוד הזה כולל את עצמאות עם ישראל בארצו. הם פרשו מהתנועה הציונית כאשר זו התנתקה מן המחוייבות למסורת, אך לא פרשו מהרעיון של שיבת ציון. בישראל הם הפכו ליעד למתקפה במשך שבעים שנה לא בגלל מעשיהם אלא כאמצעי לפתרון בעית הקונפליקט הפנימי של הישראלים הבורחים מן המסורת שבאמצעות מנגנון פסיכולוגי של השלכה (פרוייקציה) יצרו סמל ליהודיות שאותה רצו לנטוש, בדמות החרדי הגלותי. המאבק הנכחי, בחסות בג"ץ שמחרחר ריב ומדון בכך שכופה על הממשלה לעסוק בחקיקה מפלגת בזמן מלחמה, לא נועד לגייס את החרדים אלא להפיל את הממשלה. צה"ל בחר להרחיק את החרדים ולאמץ את הפרוגרס ולכן גילה דעתו שאינו מעוניין בגיוס. יש דרך נכונה לקרב את החרדים וליהנות מתרומתם העתידית לשגשוג המדינה ובטחונה.

צפו:
https://youtu.be/PtXmi56MROE

YouTube

תגייסו את החרדים בחכמה! אל תציתו ריב ברשעות

החרדים הם הפוטנציאל החשוב ביותר לעתיד המפעל הציוני משום שיש להם את היסוד החשוב ביותר והוא קהילתיות סביב ייעוד שהוא חיצוני לטבע ולכלכלה. הייעוד הזה כולל את עצמאות עם ישראל בארצו. הם פרשו מהתנועה הציונית כאשר זו התנתקה מן המחוייבות למסורת, אך לא פרשו מהרעיון…

אין לנו סכסוך עם השכנים, יש לנו התנגשות תרבויות שבה אין סובלנות אלא רק השלמה עם חוסר יכולת להשמיד אותנו. לכן צריך להתגייס, לקחת אחריות, לחדול מסכסוכים פוליטיים קטנים ולפעול ביחד לכיבוש מלא של הרצועה והשלטת ממשל צבאי בה וכך, ורק כך, האוכלוסיה הנותרת לאחר שנפתח אפשרות להגירה, לא תהיה תלויה בחמאס. בנוסף, לפעול לחיסול הנשק של הרש"פ שהיא אחות תאומה של החמאס, ולפרק את כוחות "המשטרה" שמכינים לנו נוחבה נוספת בחסות האתרוג שכוחות הרש"פ מקבלים ממערכת הבטחון האוסלואידית שלנו.

צפו:
https://youtu.be/UtWXWSfIDXY

YouTube

קחו אחריות! אנחנו בסכנה קיומית

אין לנו סכסוך עם השכנים, יש לנו התנגשות תרבויות שבה אין סובלנות אלא רק השלמה עם חוסר יכולת להשמיד אותנו. לכן צריך להתגייס, לקחת אחריות, לחדול מסכסוכים פוליטיים קטנים ולפעול ביחד לכיבוש מלא של הרצועה והשלטת ממשל צבאי בה וכך, ורק כך, האוכלוסיה הנותרת לאחר שנפתח…

עסקה עם השטן היא סיכון ציבור גדול בעתיד. עסקה עם השטן בלי לדעת מה הוא יכול לספק, בלי לדעת מי חי ומי לא חי? מי נמצא ברצועה ומי הוברח משם,? היא עסקה שאדם הגון לא עושה. נכון, יש סבל של משפחות, אולם חתימה על עסקה עתה במחיר הפסקת השמדת החמאס (ואין אשליות, עצירת המלחמה משמעה שלא תחודש) היא גזר דין מוות וחטיפה לישראלים רבים בעתיד. לא מקריבים את הריבונות הלאומית ובטחון הישראלים בעתיד למען קבוצה לא גדולה של חטופים חיים בידי החמאס. עם כל הכאב, הבטחון העתידי של הכלל גובר על הרגש של הזדהות עם סבל של פרטים. האם לא למדנו מניסיון העבר של עסקת שליט? עסקת ג'יבריל? האם שכחנו את ההשפלה של החזרת גופות שני החיילים לאחר מלחמת לבנון השניה והמלחמה הנכחית בגליל ובגולן? האם לא למדנו שכל עסקה כזו מביא אסון גדול יותר בעתיד הלא רחוק? אין מנוס ממסקנה שאין מקום לעסקה עם השטן.

שוב מדברים על הפקדת ציר פילדלפי בידי גורמים זרים. צריך לשוב ולהזכיר שאף פעם לא קרה שמישהו זר הגן על ישראל. אין שום ספק ששום פתרון טכנולוגי ושום גורם זר לא יתמודד עם החמאס על חסימת הברחות הנשק ממצרים. מי מסוגל לחשוב על פתרונות ללא שליטה בציר פילדלפי אחרי ההתנתקות ו7.10?
להיפך, גורמים כאלה עשויים לסייע לחמאס כפי שמצרים לא עשתה דבר לחסימת ההברחות חרף הסכמים והבטחות. צריך להבין, רק שליטה ישראלית מלאה על רצועה רחבה בדרום הרצועה יכולה למנוע התחמשות מחודשת של חמאס ומתקפה גדולה בהרבה בתוך כמה שנים. כל חתימה על הסכם עם גורם זר כלשהו היא הונאה עצמית שלנו את עצמנו. הונאה בלבד, ואת המחיר אנו משלמים בכפל כפליים לאחר זמן לא רב. אנחנו לא מוכנים לספוג עוד מתקפות, די להתעלמות מן הניסיון ההיסטורי ודי להונאה העצמית. גם אם זה במחיר של אי חתימה על עסקה אסור לוותר על שליטה ישראלית פיזית, ממשית ובלעדית ברצועה רחבה בדרום הרצועה.

אלוף במיל' גרשון הכהן ופרופ' אלישע האס: האם החברה הישראלית סובלת ממחלה אוטואימונית?
https://x.com/TOVnews1/status/1808878444555452783

הטלגרם של האלוף גרשון הכהן:
https://t.me/gershonhacohen

אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם הקיום, הושפלנו וצה"ל כשל כשלון חסר תקדים בשמחת תורה ואיבד אמון מכל צד. אולם, בשעה שבנינו מסכנים חייהם בלחימה, יישובים רבים נטושים, רבים חיים כפליטים בתוך עמם, עדיין לא הבטחנו מניעת אסון גדול יותר בקרוב ולפנינו פרק לחימה קשה שיכלול ללא ספק מכות קשות בעורף בעת מלחמה בצפון, הפוליטיקאים, התקשורתנים, הלשעברים באולפנים והבג"ץ ועוזריו הפקידותיים ממשיכים במלחמות על זוטות במקום לנהל שותפות בחברה מגוייסת למטרה אחת: הכרעת האויב והבטחת אי הישנות מתקפות קשות כפי שחווינו ב7.10. זה דבר חדש. מדוע הגענו למצב כזה? מדובר במצבי חרדה שמונעים רצון להתמקד בעיקר. החרדה היא בראש וראשונה בחלק שהוא מיעוט בציבור היהודי בישראל, וזו חרדה מפני האפשרות שיתממש החזון של מדינה יהודית. החרדה מוזנת על ידי בורות ועל ידי דמוניזציה מתמשכת מאז 1981. אולם המחלוקת הזו קיימת עוד מימי הקונגרסים הציוניים הראשונים. עכשיו צריך לשים המחלוקות בצד וליצור שותפות מקיר לקיר שתתמקד רק בדבר אחד, בניצחון על האויב שקרא תיגר על עצם קיום המפעל הציוני. עלינו כאן בעורף ללמוד מבנינו הלוחמים במסירות נפש. הם יושבים בטנק ובנגמ"ש ושם שמו את כל המחלוקות בצד והשותפות האמיתית חוגגת ומנצחת. עלינו להיות ראויים להם וללמוד מהם.

צפו ביוטיוב:
https://youtu.be/uGGzfS88MH0
האזינו בפודקאסט:
https://podcasters.spotify.com/pod/show/elishahaas/episodes/ep-e2lgmgm

YouTube

פרופ' אלישע האס בשאלה: למה אנחנו לא מתנהגים כחברה מגוייסת בעת מלחמה קיומית?

אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם הקיום, הושפלנו וצה"ל כשל כשלון חסר תקדים בשמחת תורה ואיבד אמון מכל צד. אולם, בשעה שבנינו מסכנים חייהם בלחימה, יישובים רבים נטושים, רבים חיים כפליטים בתוך עמם, עדיין לא הבטחנו מניעת אסון גדול יותר בקרוב ולפנינו פרק לחימה קשה שיכלול…

חלם או חוסר אחריות לאומית?
היום קוצר שירות החובה בחדשיים. מהיום חייל חובה משרת חצי שנה פחות ממה שהיה חובה זה כמעט חמישים שנה. לגבי שירות קרבי, שבו הכשרה של ממש נמשכת כשנה לפחות, משמעות הדבר קיצור משך השירות ב25%, או ביתר דיוק, מחסור של 25% בכח אדם בשדה הקרב. זהו מחסור חמור.
המדינה גועשת ורועשת סביב הצורך הדחוף לגייס חרדים, דבר שיביא הקלה בעומס רק בתום תהליך ארוך ומפותל. אולם, יש פתרון מיידי למצוקת כח האדם בצה"ל, פשוט, לבטל את קיצור השרות, שנעשה לפני שנים ספורות על ידי רמטכ"ל שהזניח, כן רמטכ"ל שכשל, בהבטחת בטחון ישראל והביא אותנו למצב שצה"ל מפנה יישובים במקום ליישם את תפיסת הבטחון הלאומי.
נכון, זה מחייב חקיקה ומסובך משפטית, אולם, כבר אמר קיקרו איש רומי לפני 2000 שנה "בזמן מלחמה החוקים שותקים". בזמן מלחמה כשעצם הקיום נתון בסכנה פועלים בחירום, ואם צריך, מבטלים חוקים תחת תקנות חירום. בזמן מלחמה הורגים בני אדם, ואפשר גם לשנות החלטות לצורך הניצחון. עדיין לא מאוחר, צריך להחזיר את משך השירות לשלש שנים מלאות מיד ולהתגבר על כל קושי מנהלי שבימי שלום לא היה מאפשר שינוי כל כך נחוץ. עם חפץ חיים צריך לדרוש מהממשלה ופקידיה לבטל החלטה שמגבירה עומס על אנשי המילואים ויוצרת מצוקה בטחונית.

בשעה שמנהיגי ציבור בעלי ניסיון קרבי רב נמנעים מדוגמה אישית ופורשים מניהול המערכה כדי לפעול בתחום הפוליטיקה הקטנונית תוך כדי מלחמה, הם ופוליטיקאים נוספים ורבים אחרים יוצאים בקמפיין גיוס החרדים . כולם יודעים שצה"ל לא ערוך לגיוס חרדים ומדובר על דרישה לפעולה שלא תתרום למערכה המיידית. לעומת זאת אין ספק שהציבור החרדי הוא הפוטנציאל הגדול ביותר והחשוב ביותר להעצמת הציבור הציוני, היהודי, במדינת ישראל ובגישה נכונה ישתלב ויתרום גם במאבק הצבאי והבטחוני. העיסוק הפוליטי והמשפטי בענייני הגיוס החרדי כיום הוא המחסום העיקרי הדוחה פתרון חיובי לבעיה.
יש תהליכי עומק בחברה החרדית שמצדיקים הערכה זו. אני חושב שמי שכותבים ומעצימים את הדיון עתה, בדחיפות, בזמן הקרבות, לא מכירים את התהליכים החשובים באמת. כל הדיון בגיוס החרדים בשעה זו לא מכוון לגיוסם אלא להחלשת הממשלה. זהו משחק פוליטי מסוכן, בזמן מלחמה, בשעה שתמונת הנשיאה בעול הלחימה ברורה מאוד מאוד ומקורות הכח מתבהרים גם הם וד"ל.
כל מי ששופך שמן למדורה הזו ומקדם את הוויכוח, ואין חשיבות לשאלה מה תוכן דבריו, שותף למשחק מסוכן. ראש המסוכנים הוא הבג"ץ שיודע שהוא לא יתרום לגיוס אך מלהיט את הרוחות בזמן מלחמה. הצטרפותם של סרוגים שונים לשופכי השמן למדורה היא פעולה נגד יכולת הלחימה על ידי הלהטת רוחות שלא תורמת למאמץ המיידי. מי שבאמת מעוניין בחיזוק הצבא יעשה שני דברים:
א. ישקיט את הדיון בחרדים עד לתקופה שלאחר המלחמה הנכחית ואז יגש לעניין בצורה תכליתית, היינו, חשיבה מלומדת בשאלה כיצד מייצרים מוטיבציה לשרת בלי איומים תקציביים ומשטרתיים. בשנים רבות של פיקוד קרבי למדתי שחייל חסר מוטיבציה שנגרר לחזית הוא עומס על היחידה וסכנה בשדה הקרב. יש דרך לעורר מוטיבציה ושותפות, ויש ניסיון עבר בצה"ל עצמו.
ב. יגייס מיד את 200,000 החיילים המשוחררים, שעברו אימונים בסדיר אך צה"ל "לא מצא" להם מקום במילואים, ויגייס את כל המשוחררים מסיבות לא חשובות שאינם משרתים, הסטטיסטיקה של הפטור שאינו קשור ללימוד תורה ידועה.

גם לאחר מאה שנים המפעל הציוני הוא עדיין מפעל בהקמה, וכך ימשיך להיות זמן רב, משום שכמו כל אורגניזם החי בסביבה המתנגדת לעצם קיומו, קיומו תלוי בציות ל"מערכת הפעלה" כתובה, חקוקה בסלע. תוצאה ישירה של קבלת מערכת ההפעלה כמערכת מחייבת היא תחושת האמונה בצדקת הדרך ונכונות להילחם על הקיום. מנגד, מי שהשלה את עצמו שהמפעל הציוני יכול להתקיים ככל המדינות האחרות בפלנטה, אלו הפועלות על בסיס אינטרסים גרידא, הביא עלינו משבר קיומי. מקורו של המשבר באכזבה מן החלום הציוני, בקרב ציבור גדול בישראל, בעקבות מלחמת יום הכיפורים וכך הגענו למשבר קיומי פנימי. ממשבר אפשר לצאת בקריסה או בצמיחה. כדי לדעת כיצד להגיע לצמיחה כדאי לדון בשאלה כיצד הגענו למשבר וכך עשינו בשיחה המוקלטת כאן.

לצפייה:
https://www.youtube.com/watch?v=H-8TJ0z1ctg

YouTube

הפרופסורים מתריעים: "אובדן האמונה בצדקת הדרך הוביל את המפעל הציוני אל סף התהום"

*לצפיה בקורס סודות איראן:* https://bit.ly/IranCourse *לתמיכה בערוץ TOV:* https://bit.ly/GiveYTV *להצטרפות למועדון החברים "היחידה":* https://bit.ly/HayechidaYT *לתמיכה בהסברה יהודית בחזית הבינלאומית:* https://bit.ly/Hasbara\_YT =========================…