מאמר מ 2021 שעבר ביקורת עמיתים, אך צוטט מעט כי הממסד הרפואי ממש לא אוהב אותו.

המאמר עוסק בקשר בין חיסון לתסמונת המוות בעריסה ומוכיח סטטיסטית את הקשר הזה.

לא אתרגם את כולו, אבל אסכם את עיקריו, להלן.---‐-----------------------------‐---------------------------
קיים קוד בינלאומי למיון מחלות ICD, שמכיל קודים של "סיבות מוות" שרופאים יכולים לכתוב. קודים אלו נוסחו ע"י ה CDC.

עד 1979 היו קודים של מוות מחיסון, עם תתי קודים שפירטו את סוג החיסון. ב 1979 כל הקודים שמתיחסים ל"מוות מחיסון" בוטלו. בעקבות כך הקונגרס העביר ב 1986 את חוק הפיצוים על נזקי חיסונים שבעקביתיו הוקמה מערכת הדיווח על נפגעי חיסון VAERS.

לפני קמפיין החיסונים שהחל בשנות ה 60, מוות בעריסה (כונה באנגלית crib death) היה כל כך נדיר שכלל לא הופיע בסטטיסטיקות. לאחר הכנסת חיסון ה DPT, פוליו וחצבת, לקראת 1969 החלה מגפת "מוות לא צפוי של תינוק" שהכריחה את החוקרים להמציא מושג חדש בשם "סינדרום המוות בעריסה", באנגלית SIDS.

ב 1973, הוסיפו את "סיבת המוות" SIDS לרשימת קודי ה ICD, וכפי שנאמר קודם ב 1979 כל קודי ה"מוות מחיסון" בוטלו.

בשנות ה 80 היתה עליה חדה במקרי ה SIDS שגרמה להורים לחשוד בקשר שלו לחיסון, דבר שגרם להססנות כלפי חיסוני הילדות. הרשויות יצאו בקמפיין בשם שינה בטוחה שבו המליצו להורים להשכיב את ילדיהם על הגב. במקביל הגדירו מושג כללי יותר
SUID=sudden unexpected infant death

כלומר ללא המילה "סינדרום" לתיאור מוות לא צפוי, שמכיל בתוכו את SIDS ו"חניקה במיטה", וכמוכן "מוות מסיבות לא ידועות" היתה גם אפשרות רישום.

בין 1992 ל 2001 חלה ירידה של 8.6% לשנה במקרי ה SIDS (כביכול ה"קמפיין" הנ"ל עזר) אך במקביל חלה עליה של 11.2% לשנה במקרי ה"חניקה במיטה" - ראו גם גרף מפוסט קודם.

כלומר ה SIDS סווג מחדש ל"חניקה במיטה" ו"סיבות לא ידועות", המחבר גם נותן אוסף של מאמרים שמוכיחים את הסיווג מחדש reclassification.

סיכום עד כה
1⃣. בוטלו סעיפי הרישום של מוות מחיסון
2⃣. מיתות אלו נרשמו כ SIDS במקום.
3⃣. כשעלו על ה SIDS הזיזו מקרים לסיבות חלופיות.

בשל כך קשה להוציא אומדן מהימן מתוך רישום סיבות המוות, ולכן המחבר פנה ל VAERS. בתקופה שבין 1990 ל 2019 התקבלו 700 אלף תלונות הכוללות מגוון של תופעות לוואי ועד מוות.

הוא שלף משם את כל המיתות של ילדים בני פחות משנה, שמתו בין 0 ל 60 ימים לאחר החיסון, וקיבל מדגם של 2605 תינוקות.

מתוך המדגם הכולל הזה הוא גם יצר תת מדגם של 1048 תינוקות שסיבת המוות שלהם נרשמה כ SIDS. הוא הריץ על המדגם המלא ועל תת המדגם את אותה בדיקה וקיבל תוצאות דומות. כדי לקצר, אתאר להלן את התוצאות על המדגם המלא.

ובכן אם המוות של 2605 התינוקות לא קשור לחיסון, הוא אמור להתפלג אחיד על 60 הימים, כלומר 43.42 מיתות ליום או 304 לשבוע. בפועל מתו ביום הראשון 440 (מול 43.42 המצופה) ובשבוע הראשון 2041 (מול 304 המצופה).

כלומר במקום קצב אחיד של תמותה במהלך 60 ימים, היה קצב רצחני (תרתי משמע) בתחילת התקופה שדעך בהמשך.

ההסתברות לכך שזה לא קשור לחיסון היא קטנה מ 1 ל 100 אלף. להשוואה, זה כמו להטיל מטבע 17 פעמים ולקבל ברצף עץ בכול ההטלות.

המשך המאמר מנתח את התקופה שבין 1930 ל 1990 ומביא ראיות מתקופה זו על הקשר בין חיסונים ומוות. הוא גם מדווח על מקרים של משפחות שקיבלו בתקופה האחרונה פיצויים על מוות מחיסונים.

לא אתרגם את ההמשך, להלן הקישור למאמר:

https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8255173/

השתלת הלב הראשונה בארץ בוצעה ב 1968. רק חבל שלא ביקשו אישור 😱

עוד חומר על סינדרום המוות בעריסה SIDS. בגרף הזה הקו הצהוב הוא סיכום של שאר המקרים: SIDS באדום, "סיבות לא ידועות" בכחול וחנק בירוק.

אם SIDS עצמו נחשב כ"תעלומה", זה מגוחף שיש גם מקרים של "סיבות לא ידועות". ומעבר לכך, כמעט כל הירידה שיש ב SIDS מקוזזת ע"י עליה במקרי "סיבות לא ידועות" וחנק.

כלומר משחק בניהול סיבות המוות. הגרף מאתר זה.

כשנכנסים לעמוד ה FDA המציג את חיסון הדיפתריה והטטנוס לילדים בני 6 שבועות (שמו המסחרי הוא INFANRIX), להלן

https://www.fda.gov/vaccines-blood-biologics/vaccines/infanrix

מפנים אותכם לקישור "מידע על המוצר". לחצו על הקישור (מודגם בתמונה 1), זה מוריד מסמך pdf.

בעמוד 11 של המסמך נותנים רשימה של "תגובות שליליות". האחרונה הינה SIDS שנקראת בעברית תסמונת מוות בעריסה - מוצג בתמונה 2.

העם עם היועמ״שית כמו שהבחירות בארה״ב היו צמודות-צמודות 😂😃😂

באותו הקשר 👆, ניסיתי להסביר לאנשים שהם אינם נדבקים במחלה, אלא מפתחים אותה. לרוב האנשים קשה לקלוט את זה, ההדבקה צרובה בתודעתם מגיל צעיר.

הדרך היא לבקש הוכחה להדבקה וההוכחה חייבת לתת אומדן מספרי. נקח דוגמא.

בחודשים אוקטובר נובמבר, הרבה אנשים מקבלים צינון, שפעת וכו'. אפשר לערוך משאל בעל 2 שאלות:

1. האם חלית בתקופה זו ?
2. האם במסגרת עבודתך אתה בא במגע עם חולים ?

יש הרבה אוכלוסיות שבאות במגע עם חולים על בסיס קבוע, כמו צוותים רפואיים, מטפלים בבתי אבות, עובדים סוציאליים וכו'.

גם מוכרים בחנות או נותני שירות בדלפק וכדומה, באים במגע יום-יומי עם הרבה אנשים (לאו דווקא חולים) אבל לפי תיאורית הפתוגנים הם אמורים להיות חשופים להדבקות יותר מאנשים שעובדים במשרד ליד 2 אנשים.

אפשר לעדן את המשאל, להפריד בין מגע עם הרבה חולים למגע עם הרבה אנשים.

אבל נביט במתכונת הפשוטה הנ"ל, מתקבלות 4 קבוצות.

אם בקבוצה שלא באה במגע עם חולים, חלו 20%, ובקבוצה שכן באה במגע חלו 40%, אפשר לכמת: מגע עם חולים מגביר את ההסתברות לחלות פי 2.

אם ההבדל מינורי, כפי שאני מבין שהוא, אז אין הדבקה.

כיום אין שום אומדן מסוג זה, הכל ניפנופי ידיים. מי שמוצא אומדן מספרי להדבקה, אנא שלחו.

לסכם. הוכחת הדבקה חייבת להיות בצורה של:

מגע עם חולים מגביר את ההסתברות לחלות פי 2 (או 1.5, או 3 ...), מבוסס על מדידה.

לסכם את המידע לעיל 👆, יש 3 מצבי זיהום מיצגים, לפי טיב המערכת החיסונית:

🔹מע' חיסונית טובה: אין זיהום
🔹מע' חיסונית חלשה: זיהום רגיל
🔹מע' חיסונית גרועה: זיהום אופורטוניסטי

הגדרת הזיהום האופורטוניסטי היא מפלט שמאפשר לממסד לסווג מיקרו-אורגניזמים טובים מול פתוגנים, במקום להודות בכך שאין פתוגנים.

נוסיף לכך שסרטן (שלא נחשב למדבק), גם מוכר ככשל של המערכת החיסונית. על כן טיב המערכת החיסונית הוא למעשה מדד לטיב הבריאות, ויתכן שהשם "מערכת חיסונית" שמרמז על מאבק בגורם חוץ, מטעה.

העובדות הללו מפריכות את תיאורית ההדבקה, וזאת בנוסף לניסיונות הכושלים "להדביק בדרך טבעית", שעל חלקם סיפרתי.

את אחד הניסיונות הללו מ 1919 תרגמתי לעברית כאן.

לואי פסטר כשל בהדבקת כלבים בכלבת, וכדי "להצליח" קדח להם חור בראש 😱.