כבוד גדול היה להתארח בפודקאסט מספר 1 בישראל, "שומר סף" של גדי טאוב, האיש שמצליח להוציא מדעתו את אנשי הצד השני כי הם פשוט לא יודעים איך להתמודד עם הטיעונים שלו.

מזמין אתכם להאזין לשיחה כנה ומשוחררת ממגבלות בין שני שמאלנים שהתפקחו.

אז איך ייפתר הפלונטר בהאג? הערכה בלבד, אבל לדעתי לא מופרכת:

ובכן, ב-20 בינואר ייכנס לבית הלבן דונלד טראמפ, ואנשי בית הדין ייכנסו לכוננות ספיגה. החוק האמריקני המכונה The Hague Invasion Act מקנה לנשיא סמכויות מרחיקות לכת לפעולה נגד בית הדין, עד כדי פעולה צבאית לשחרור אמריקנים או בעלי בריתם שנעצרו על ידו.

זה כמובן לא אומר שנראה חיילים אמריקנים פולשים להאג, אבל נראה סנקציות מרחיקות לכת על השופטים והתובע הכללי כרים קאן, שהם ובני משפחותיהם לא יוכלו להיכנס לארה"ב, להחזיק בה נכסים, חשבונות בנק וכדומה.

טראמפ כבר הפעיל סנקציות כאלה נגד אנשי בית הדין ב-2020, כשהתובעת הראשית דאז פאטו בנסודה (עוד "ידידת ישראל") חשבה בטעות שהיא באמת יכולה לחקור חיילים אמריקנים על הלחימה שלהם באפגניסטן. בנסודה ואנשי בית הדין, שאוהבים את החיים הטובים, התקפלו כמו אוריגמי, וצווי המעצר המיועדים נעלמו כלא היו. הבעיה היא שב-2021 ממשל ביידן כנראה הרגיש לא נעים מכל האפיזודה, והסיר את הסנקציות מעל אנשי בית הדין...

מנהיג הרוב הרפובליקני המיועד בסנאט, ג'ון ת'ון, כבר הודיע שהוא מתכוון להעביר חקיקה מחמירה עוד יותר - כזו שאולי תאפשר להטיל סנקציות על צד שלישי: זאת אומרת, שלא רק שאנשי בית הדין ובני משפחותיהם יהיו מנועי כניסה לארה"ב, אלא שכל בנק, עסק או ארגון שיבוא איתם במגע ימצא את עצמו תחת סנקציות אמריקניות. במילים אחרות, אם אכן תאומץ שיטת הפעולה הזו אנשי בית הדין יהפכו למצורעים.

אבל בסוף, אפילו השופטים לא יכולים לבטל את צווי המעצר - את זה יכול לעשות רק התובע הראשי קאן. וזה מביא אותנו לעובדה המביכה הבאה: קאן מסובך עד מעל הראש בחשדות להטרדות ותקיפות מיניות, ובניסיון להטות שלא כדין את החקירה הפנימית שמתנהלת נגדו. אל תיפלו מהכיסא אם החקירה תיעלם לפתע, וקאן יגיע למסקנה (על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, כמובן) שנתניהו וגלנט בעצם ראויים לפרס נובל לשלום במקום לצו מעצר.

לאחר ששר החוץ ההולנדי קספר ולדקאמפ הודיע כי אם נתניהו ינחת בהולנד הוא ייעצר בהתאם להחלטת בית הדין הבינ"ל, שר החוץ סער משוחח איתו והשניים מסכמים כי ביקורו של ולדקאמפ בישראל, שתוכנן להיערך ביום שני הקרוב, לא יתקיים.

למעשה, סער מבטל את הביקור כצעד של ענישה נגד הולנד.

שכרון הכוח, עזות המצח ותודעת הדיקטטורה היוריסטוקרטית של גלי בהרב מיארה הן המתנה הגדולה ביותר שמחנה הרפורמה והדמוקרטיה האמיתית (בניגוד ל"דמוקרטיה המהותית") יכל לבקש.

צבר של גורמים משתלבים יחד ומקרבים אותנו לנקודה שבה נתניהו יצטרך לקחת החלטה מנהיגותית, לפטר את היועמ"שית ולנקות את המערכת מגורמים שחותרים תחת הדמוקרטיה הישראלית, ופועלים להחלשתה על ידי העברת מרכז הכוח לפקידות הממונה, כפי שכתבה בשעתו באופן גלוי בכירת הפרקליטות לשעבר דינה זילבר.

כך נראית השתלבות הגורמים והנסיבות:

1. מתקפת "הפרשיות" המתוזמרת באופן שקוף ומגושם נגד לשכת רה"מ - "פרשיות" שאחת אחרי השנייה מתברר שכל אחת מהן אבסורדית או מצוצה מהאצבע יותר מהשנייה.

החל מהעימות הפיזי בין גלנט למאבטח, שבו גורמים עלומים ניסו באמצעות שיתוף פעולה של עיתונאים להפוך את התמונה ב-180 מעלות, ולייצר מהאירוע פרשה שתשחיר את שמו של ראש הממשלה; ועד לבלון שהתפוצץ הערב על "סחיטה" ו"זיוף פרוטוקולים" - האשמות חמורות ביותר שקרסו בבת-אחת והותירו אחריהן שרידים מגוחכים של טענות קלושות ותלושות.

1. הציבור, ברובו הגדול, כבר הבין שבמשך שנים נפל קורבן להולכת שולל ולהנדסת תודעה של גורמים שהגיעו למסקנה כי אינם מסוגלים לשמר את ההגמוניה שלהם באמצעות הקלפי, בדרך דמוקרטית, ולכן החליטו לשמר אותה בכל מחיר באמצעים שעוקפים את הדמוקרטיה וחותרים תחתיה - בראשם שימוש פוליטי במערכת המשפט ובתקשורת, שבמשך שנים הייתה הומוגנית באופן כמעט אבסולוטי.

השוואה בין אירועי "ליל גלנט" הראשון לדרדל'ה שחווינו לאחר פיטורי שר הביטחון לא מזמן, מבהירה שהתרמית הקפלניסטית נחשפה ושהציבור הרחב מסרב להמשיך לבלוע את התרעלה המניפולטיבית שבה הושקה במשך שנים.

1. בחירתו של טראמפ, המינויים יוצאי הדופן שלו, ומה שמסתמן כנחישות חסרת פשרות של הנשיא הנבחר לנקות את הפוליטיקה ומוקדי הכוח בארה"ב ממנגנוני הדיפ-סטייט, על בסיס מנדט ברור וחד-משמעי שקיבל מהציבור - כל אלה יוצרים אווירה להכשרת ניקוי אורוות דומה גם כאן בישראל.

הסאה הוגדשה, המחאה קרסה, דעת הקהל מוכנה והדמוקרטיה דורשת - זמן לנקות את האורוות ולצאת לדרך חדשה.

שואל באמת: אם מתחת לכותרות המפוצצות על "חשד לזיוף פרוטוקולים" מסתתרת בסוף מחלוקת על 11 דקות - האם נתניהו שוחח בטלפון ב-6:29 או ב-6:40, אז מה הסיפור פה?

זה טוב יותר לביבי אם השיחה הייתה כמה דקות קודם, או כמה דקות אחר כך? ובעצם - זה ממש משנה, או ששוב מנסים ליצור סערה יש מאין?

האירועים באמסטרדם לא היו התפרצות ספונטנית של אלימות, אלא מעשה טרור מאורגן. על ישראל להתייחס לכך בדיוק כפי שזבה, לדרוש את הסגרתם של המארגנים והמשתתפים בפוגרום הזה, ואם הדרישה תסורב – לטפל בהם באותו אופן שבו טיפל המוסד בטרוריסטים מעבר לים בעבר.

אחרת, זה יחזור על עצמו שוב ושוב במקומות אחרים, ואנחנו חוזרים לשנת 1939.

שלום עכשיו, גבולות פתוחים, רב תרבותיות, קומוניזם - השמאל מתמחה בהמצאת רעיונות שבתחילה נשמעים נהדר בתיאוריה, ואז גורמים נזק עצום במציאות. את היהודים מהפוגרום באמסטרדם עוד אפשר להציל, את אירופה - לא בטוח.

מה אפשר ללמוד מהמינוי החשוב הראשון של טראמפ: סוזי ווילס, לתפקיד ראש סגל הבית הלבן?

קודם כל, שכנראה שטראמפ מתכנן כהונה קצת פחות כאוטית מהראשונה. לא, הוא לא ישתנה (לטוב ולרע), אבל אחד התפקידים העיקריים של ווילס בארבע השנים האחרונות, שבהן תפקדה דה-פקטו כראש הסגל של הנשיא לשעבר (ובהמשך גם כמנהלת הקמפיין המוצלח למדי שלו) היה להרחיק מטראמפ דמויות קיצוניות, פרובוקטורים, גזענים ושאר ירקות. בקיצור - לשמור אותו מעט ממלכתי יותר.

מעבר לכך, מדובר במינוי היסטורי: דונלד טראמפ, האיש שהואשם אינספור פעמים במיזוגניה, ממנה את האישה הראשונה בהיסטוריה של ארה"ב לתפקיד ראש סגל הבית הלבן.

התפקיד הזה, ולא תפקיד הנשיא, הוא אולי הקשה ביותר בעולם: תוחלת החיים הממוצעת בו היא פחות משנתיים, למי שמחזיק בו אין חיים - הוא עובד 7/24 וסובל ממחסור קיצוני ומתמיד בשעות שינה - ובניגוד לנשיא שעומד בראש המערכת, אין לו על מי לגלגל את האחריות והעבודה השחורה.

ווילס היא מינוי שמבשר טובות, נקווה שגם המינויים הבאים (מייק פומפאו למשרד ההגנה?) יהיו כאלה.

שמתי לב שיש עכשיו איזה טרנד כזה של לוקאצ'ים ושאר ירקות להתלהב מ"העצמאות של העיתונאים בהארץ". אז ד"ש מגדי טאוב ומנוה דרומי.

הארץ הוא אנדרטה גרוטסקית לאליטה בהתפוררות.