הצטרפו לתוכנית של ינון מגל ובן כספית 👇👇👇

https://www.facebook.com/share/v/WbsGPTd85bCRicLU/?mibextid=oFDknk

Facebook

Log in or sign up to view

See posts, photos and more on Facebook.

‏כאן אתם יכולים להבין איך פועלת מכונת הרעל, ב-34 שניות.
איך הם מטנפים, מכפישים, מוציאים דיבה, מעוותים וטופלים שקרים על אנשים.
במקרה הזה, מדובר בי.
לא שאכפת לי. כפי שכבר אמרתי לא מעט פעמים, כל אישום או הכפשה מכיוון המכונה הזו, רק מחזקים אותי. מבחינתי אלה צל"שים.
אבל הם עושים את זה לכולם. לכל היריבים הפוליטיים. לכל מי שלא בא טוב בעיניה הרעילות של מכונת הרעל. לכל מי שלא מתיישר עם הסגידה למלאך החבלה.
מה יש כאן? יש כאן חלקים מקוטעים מדיון שנערך אתמול. ינון נמל (ע"ש פורט ביבי) שאל אותי אם בן גביר וסמוטריץ' אחראים לטבח 7 באוקטובר. דיברנו על זה משהו כמו דקה וחצי. לא סתם אמרתי שהתשובה מורכבת. כי היא מורכבת. מבחינת המדיניות האישית שלהם, התשובה היא לא. הם לא נמנים על אלה שטענו שחמאס מורתע, הכילו את חמאס או תמכו בכסף הקטארי. מבחינת האחריות המיניסטריאלית, התשובה היא כן. הם חברים בכירים בממשלה שכיהנה כאן ב-7 באוקטובר והחלישה את המדינה לאורך כל המהפכה המשטרית.
אז הוא לקח את שתי התשובות הללו, חתך אותן לשתי שניות כאן ושתי שניות שם וחיבר אותן.
זה עלוב, זה שקרי, אבל זה מה שיש.
זה אחד החטאים הכי גדולים של מלאך החבלה.
השחית מדינה שלמה.

וזה שהכותב לנ"ל מכנה אנשים שהוא לא מכיר כלל וכלל בצורה לא ראוייה מלמד אולי משהו על כותב ההודעה.
בברכה ובתפילה ותחינה שאחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה
העומדים בין בים ובין ביבשה
המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה,
ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה
השתא בעגלא ובזמן קריב".

ולכן, זה אמור להיות ליל הסדר הנורא ביותר שיכולנו אי פעם לדמיין לעצמנו. הכואב ביותר, העצוב ביותר. ההכנות, הבישולים, הנקיונות, הסידורים החגיגיים, קניית המתנות לחג, הכל יהיה כל כך אחר, כל כך שונה מכל דבר שאי פעם התכוננו אליו. הכל יהיה בסימן מה שאין, מי שאיננו, מי שחסר לנו כל כך, בכל רגע, בכל שעות היממה, כשאנחנו ערים או כשאנחנו מנסים לישון בלילות הטרופים. ירון שלנו, נוני, איננו ולעולם לא יהיה אתנו שוב. נפל בקרב. גיבור. הציל כל כך הרבה אנשים, במותו ציווה להם את החיים. גם  ציווה אותם לחגוג את חג הפסח הזה. ואנחנו כאן, מתכוננים לחג הפסח הראשון בלעדיו ולא יודעים את נפשנו, ולא יודעים האם ואיך נחגוג. ואיך אפשר בכלל.  

אבל, כמו שעשינו בערב השבת הראשונה בלעדיו, במהלך השבעה, כשערכנו שולחן חגיגי וישבנו סביבו כשלושים איש שבורי לב ובירכנו ביחד על היין ועל החלה. כמו שציינו את יום הולדתו בחנוכה, בלעדיו. כמו שהדלקנו נרות חנוכה ושרנו את שירי החג. כמו שחגגנו ימי הולדת אחרים במשפחה וגם שמחות אחרות. כמו שאנחנו קמים בכל בוקר עם ההחלטה הנחושה להסתכל קדימה ולבנות מחדש, לא לוותר. כך גם בפסח הזה, אנחנו נחגוג. נקרא בהגדה. נתפלל לחזרת כל החטופות והחטופים ונשיר לכבודם. נאכל את האוכל המדהים שבשלני המשפחה שלנו, הידועים בכשרונם, יכינו (אודה, שאני לא בין בעלי הכישרון האלה למרבה הצער), נקנח במיטב הקינוחים. 

כי אנחנו, כולנו, נחושים להמשיך קדימה. לא רק להנציח את נוני שלנו, את אופיו המיוחד, את חייו המאושרים ואת סיפור גבורתו. אנחנו מאוד רוצים ללמוד ממנו לטרוף את החיים, את האושר שבהם, את היופי שבדברים הפשוטים, את השמחה מההישגים הקטנים, את ההנאה הצרופה משיר טוב, ממוזיקה יפה, מכוס יין או פחית בירה קרה, מלהיות ביחד עם האנשים שאתה אוהב להיות איתם. אנחנו התחייבנו בפני עצמנו להיות שוב משפחה מאושרת, שיודעת לחגוג את החיים היפים בדיוק כמו שנוני חי אותם, עד הסוף, בנחישות, באהבה, בשמחה אמיתית, בנתינה אינסופית, בפשטות ובהתלהבות גדולה. אנחנו נלמד לחיות את החיים כמו שהוא חי אותם בדרכו המיוחדת כל כך.

ולכן, בלילה המיוחד הזה נהיה כולנו מסובין ביחד, בשביל נוני, לכבודו ולזכרו. ואחרי שנזיל אולי דמעה או שתיים, ואחרי שנאכל את מטעמי החג, ואחרי שנשיר ונשתה את ארבע הכוסות, נוסיף עוד כוס אחת מיוחדת לכבודך נוני אהוב ליבנו, הגיבור של כולנו. כי אתה תזרח לנצח, אתה תהיה תמיד היהלום המשגע שלנו.

חג שמח לכל בית ישראל, חג חירות שמח גם לך נוני באשר אתה נמצא!

נכשל. מקבל אחריות. מתפטר ראשון. ככה צריך. ולכל הרוקדים סביב גופתו המטאפורית:
הוא לא הנכשל היחיד. לטעמי, גם לא הבכיר ביותר. הוא נתן 40 שנה למדינה. כולל מח"ט צנחנים ומסלול קרבי מלא. השמחה לאידו מכוערת ולא תנקה את האחרים. ולכל אלה שמסתתרים מאחורי מטרת הדמות שלו: גם אתם אחראים. כמוהו. בדרג המבצעי, הערכתי, וכמובן פוליטי.
מי היחיד מכל אלה שלא קיבל אחריות? הקורבן הנצחי? המפרק הרשמי של הציונות?
אתם יודעים מי.

פשוט לקרוא. ולזכור שמדובר בתומך ותיק ומנומק של המחריב, שהתפכח (באיחור קל)

https://t.co/EbPZRCvC2p

‏התיישב השר בצלאל סמוטריץ׳ באולפנו של עודד בן-עמי.
קיוויתי שיתנצל. שיגיד משהו אנושי. שישדר אמפטיה כלשהי לכיוון כלשהו.
במקום זה, הוא המשיך במסע הציני, המכוער והאכזר שלו לרמיסת המשפחות השכולות וערעור מה שנותר מהלבבות והעצבים שלהן.
כי הוא העמיד את הויכוח, בשרלטנות שאין לה גבולות, כאילו הוא בין אלה שדורשים להחזיר את החטופים ״בכל מחיר״ לבין אלה, כמותו, שמגלים אחריות לאומית ולא מוכנים לשלם כל מחיר.
אבל זה שקר.
חמש דקות לפניו קם מאותו כסא יאיר לפיד.
כשנשאל, אמר במפורש: אף אחד לא תומך בקונספציית ה״בכל מחיר״. הוא צודק. כמעט ואין פוליטיקאים שתומכים בהפסקת המלחמה תמורת שחרור החטופים. או בשחרור כל רוצחי חמאס. זה לא על הפרק. סמוטריץ׳ מייצר מציאות מדומה כאילו זה כן על הפרק.
סמוטריץ׳ המציא ויכוח לא קיים.
כל מה שנדרש ממנו כדי לא לשבור את ליבם של האנשים המוכים ביותר בתבל שילדיהם כבר 5 חודשים במנהרות חמאס, זה להיות בן אדם. להיות אנושי. הרי גם כך, מדובר בראיון לרדיו, לא בישיבה הדרמטית של קבינט המלחמה לאישור עיסקת החטופים.
אבל היה לו חשוב יותר לעקוף מימין את איתמר בן-גביר, מאשר לצאת בן-אדם.
זו פשוט זוועה.

סמוטריץ' מנסה להתחנף לאיזה בייס מסתורי ולהיות חזק על האנשים המוכים ביותר בתבל, על הורים שילדיהם במנהרות חמאס עוד מעט חמישה חודשים, על זה אני אף פעם לא אסלח לו, ועל זה אני מקווה שאף אחד לא יסלח לו. אז תודה לך שר הפנים שקצת תיקנת את הרושם.

מיד ב"חמש": הפרשן הצבאי ‎יוסי יהושע על מסמכי סינוואר והתקיפות בדמשק, ‎יזהר שי על הביטוי "טבח נתניהו", פרופ' אביעד הכהן על בג"ץ בן גביר ודברי השופטים עמית וסולברג, נגה ברגר על דו"ח מעשי האונס מ-7.10 של איגוד מרכזי הסיוע, השופטת בדימוס שרה חביב על אי-קידום שופטת שהקלה עם פורעי "שומר חומות" וסרן במיל' שחייליו קופאים מקור בצפון. בואו.

https://www.facebook.com/share/v/mTZ1VfZtxAfgAFkL/?mibextid=oFDknk

Facebook

Log in or sign up to view

See posts, photos and more on Facebook.

נתניהו נשאל גם על הכרעה בעזה. וענה: "אם רוצים הכרעה, צריך להבין שיש רק דרך אחת וזה לכבוש את השטח ולשלוט בו. אין דרך אחרת. האם אנו מסוגלים לכבוש את השטח? כן. זה דורש הפעלת כוח מרבית. אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה, אבל האם אנו יכולים לכבוש את עזה? יכולים לכבוש. זה לא ייקח הרבה זמן, בניגוד למה שחושבים. מה אתה עושה אחר כך, זו השאלה". השורה התחתונה: הוא ידע הכל. הוא היה ער ומודע לסכנה. הוא פשוט העדיף לטמון את ראשו בחול ולא לעשות דבר. כמו בכל דיון רציני, גם כאן הייתה אתנחתה קומית. גם הפעם, אחראית עליה ח"כ טלי גוטליב. היא ביקשה את רשות הדיבור ואמרה את זה: "חבל מאוד שהדיון היום לא היה גלוי, כי אם עם ישראל היה רואה בידי מי היה מופקד ביטחון מדינת ישראל, היה מרגיש טוב. אני חושבת שכולנו פה תמימי דעים בתחושת ביטחון מאוד גדולה, כשאנחנו רואים מי הוא ראש הממשלה שלנו. חבל שעם ישראל כולו לא שמע את הדיון הזה. הוא צריך להיות פתוח, כדי שעם ישראל יידע בידי מי מופקד הביטחון. המדינאות של ראש הממשלה של כולנו זה ברמה של פנומנליות, וזה נותן תחושה אדירה לכל אחד פה". אני לא יודע איך להסביר את זה לגברת גוטליב, אבל עם ישראל באמת לא שמע את הדיון ההוא בוועדת החוץ והביטחון, ואולי בגלל זה הוא חש שאין ביטחון. זו הסיבה שאותו ראש ממשלה פנומנלי מתעסק עכשיו, תוך כדי מלחמה, בפוליטיקה. הוא בקמפיין. פוזיטיבי, באין־ספור הופעות שלפעמים נראות כמו סטנד־אפ ליגה ד', אבל גם נגטיבי, על כל מי שלא בא לו טוב בעיניים. כשנשאל באחת ממסיבות העיתונאים על מצבו בסקרים ועל זה שרוב ענק בציבור חושב שהוא צריך לקבל על עצמו אחריות על המחדל ולהתפטר, ענה נתניהו: "אני לא מתעסק בסקרים. יהיה זמן לפוליטיקה. חיילינו נלחמים בעזה, לוחמים נופלים, משפחות החטופים בסיוט ענק. זה מה שיש לכם לעשות?!". זמן קצר אחר כך חשף יניר קוזין בגלי צה"ל את העובדה שנתניהו מראה לשרים ולח"כים שעמם הוא נפגש סקרי עומק שהוא עורך באינטנסיביות, כדי לשכנע אותם שמצבו לא סופני כפי שנדמה. באחד משידורינו המשותפים אמר גם ינון מגל שהוא רואה "סקרי עומק". אני מניח שמדובר באותם סקרים. הם נערכים כדי לבדוק באילו נקודות או תחומים אפשר לשנות את דעת הציבור ולהתחיל להחזיר ליכודניקים הביתה. את רוב האנרגיה שלו הוא משקיע בזה. רק בזה. מקורבו יעקב ברדוגו מכתת את רגליו בין כל מי שמוכן לשמוע שיש כוונה להקים מפלגת ימין ליד הליכוד. הרעיון פשוט, הוא אומר: למפלגה הזו יצביעו מאוכזבי ביבי, ואחרי הבחירות היא תחבור לביבי. גאוני. מי יעמוד בראש המפלגה הזו? לא יודעים. זרקו את שמו של דדי שמחי, שמלבד היותו נציב כבאות לשעבר ותא"ל במילואים, הפך לאחרונה לאב שכול. נדמה לי ששמחי לא יהיה פרטנר לתעלול באוש מהסוג הזה. ברדוגו לא מוציא מכלל אפשרות שבסופו של דבר יהיה זה הוא עצמו. ושיהיה בהצלחה