שורה תחתונה? יכול להיות שלא הייתי צריך להעלות את הסרטון, למרות שהוא לא הכיל שום טינוף או גידוף כלפי שום משפחה שכולה. כנראה העובדה שאת הסרטון צילם אח שכול השפיעה עלי, וגם הטענה שכל שאר המשפחות ה"שכנות" אישרו את זה. כנראה שהבנתי שזו היתה טעות והורדתי את הסרטון. אבל לא ליבסקינד יירתע מזוטות כאלה. הוכתרתי ל"שרה נתניהו הבן" ואיאלץ לשאת את אות הקלון הזה עד אחרית ימי.
אני מאמין שליבסקינד יודע שאני מתייחס בכבוד רב למשפחות שכולות מכל הסוגים, הצבעים והנטיות הפוליטיות. אני מראיין אותן הרבה. גם את אלה שאוחזות בדעות שאינן דעותי. אני מקשיב, אני מכבד. הוא יכול לבדוק אצל חברי הטוב, אליהו ליבמן. אני סופר עד 10 לפני שאני מתווכח עם משפחה שכולה. גם כשהמסרים שלה קשים מאוד לעיכול או לשמיעה.
להשוות את האירוע הזניח הזה, שלעולם לא הייתי מצליח להזכר בו אלמלא נשלף ע"י התחקירן המהולל מתהום הנשיה, למה שנחשף ב"עובדה"? למה שאני חושף כבר שנות דור? להתנהלות המחרידה, להפצת הארס, להפעלת מכונת הרעל על כל מי שלא מתיישר, לארומה המאפיוזית, להקמת המנגנון שמטיל אימה על כל היריבים הפוליטיים, השותפים הפוליטיים, עתונאים, משפחות שכולות, עדי תביעה, משרתי ציבור וכו'?
עצוב לי מאוד על מה שקרה לו, לליבסקינד. היינו חברים פעם. למרות שיש לי יתרון בשנים ונסיון, גם למדתי ממנו כמה דברים. פעם, לפני שהזדכה על עמוד השידרה שלו. לפני שנכנס לרוטינה הזו במסגרתה פעם בשנה, שנה וחצי, הוא מעז למלמל משהו על "מכונת הרעל" ואז הוא חוטף אותה על הראש במלוא הכובד, נטחן במשך שבוע-שבועיים וחוזר למוטב. כילד כאפות השב אל מכפכפיו.
כי אם זה קרה לליבסקינד, מה הפלא שזה קורה לכל כך רבים אחרים? בעקרון, האחריות שלו למה שקורה כאן גדולה בהרבה מהאחריות של טיפוסים כמו ברדוגו או ינון מגל. הם נלחמים על הפרנסה. הם גם לא מתיימרים להיות עתונאים. ברדוגו היה זה שניהל את המגעים עם גדעון סער על חזרה לליכוד ועכשיו הוא מראיין אותו פעם בשבוע. ליבסקינד לא יעשה את זה. ודווקא בגלל שהוא לא יעשה את זה, מה שהוא כן עושה חמור שבעתיים. כי הוא יודע. הוא יודע הכל. הוא יודע איך זה מתנהל. הוא יודע מי האחראי, מי הקובע(ת), מה קורה כאן. אני מניח שיצא לו לדבר, פעם או פעמיים, עם כל אחד ממאות הניצולים שברחו משם.
הוא יודע ושותק. מדי פעם ממלמל משהו, משלם מס שפתיים מעורפל, וחוזר לערוגת הקופים שלא ידעו, לא שמעו ולא ראו כלום. חוץ מאת החורבן שממשלת הימין על מלא-מלא המיטה עלינו. את זה, כולנו ראינו.

‏אכלתי אותה. תפסו אותי בקלקלתי. אני נאלץ להודות קבל עם ועדה: זה לא רק שרה נתניהו. גם אני, בן כספית, מבזה משפחות שכולות! אוי לבושה.
חושף הפרשה הוא התחקירן עטור התהילה (לשעבר) קלמן ליבסקינד.
אני כבר מזמן לא קורא אותו. תכונה שירשתי מאבא שלי. ממזער התרגזויות, אני קורא לזה. מתמקד במה שחשוב. אבל אנחנו חיים בעידן הדיגיטל והדברים משייטים להם ברשת עד שמגיעים למישהו ששכח את ההוראה הקבועה שלי ("אל תשלחו לי דברים כאלה") ושלח.
ובכן, לאן אוליך את הבושה?
כה דרש ליבסקינד, בטורו היום ב"מעריב": "ראיתי השבוע איך שכני בעיתון, בן כספית, הזדעזע עמוקות מהפגיעה במשפחת פרקש השכולה - ונזכרתי כיצד במסגרת מאבקו ברפורמה המשפטית, הוא נטל חלק באחד המיצגים המכוערים שנראו במקומותינו על גבן של משפחות שכולות. כספית שיתף אז עבור מאות אלפי עוקביו ברשת החברתית, סרטון שצולם בבית העלמין הצבאי לפני יום הזיכרון, בצירוף הקריאה: "חללי צה"ל מצטרפים למחאה".
בום!
קודם כל, כמה תיקונים. ליבסקינד לא "ראה השבוע" איך הזדעזעתי עמוקות מהפגיעה במשפחת פרקש השכולה. לו רצה, היה יכול לראות את זה גם בזמן אמיתי. ואם יבדוק, יגלה שחשפתי בזמן אמיתי מי עומד(ים) מאחורי הפגיעה הזו ומי שלח את אורלי לב וחבר המטנפים שלה עם המגפון אל מתחת למרפסת של משפחת פרקש.
אם ליבסקינד היה רוצה, הוא יכול היה לחשוף את זה במקומי. הכישורים שלו, אני רוצה להאמין, עוד קיימים. מה שחסר, זה הרצון.
זאת, ועוד: לאורך השנים האחרונות חשפתי ושלפתי ממאורותיהם את כל שאר סוכני הגידוף ומשליטי האימה של מכונת הרעל, ואת העובדה שהם נשלחים ישירות מהמקום המכונה "בלפור".
אני לא זוכר שליבסקינד הביע זעזוע כלשהו. וגם אם כן, זה היה מן השפה ולחוץ.
איך איציק זרקא, ההוא ששיבח את היטלר על ששת המיליונים, יוצא ובא בלשכת נתניהו. איך בוריס אפליצ'וק, שנשלח לאיים ולקלל את התובעת בתיקי נתניהו, קיבל "תמורה" לכאורה בצורת מקום 40 ברשימת הליכוד לכנסת ואחר-כך גם ג'וב בליכוד, השקוע בחובות עתק.
איך אורלי לב מחוברת ללשכה. איך רמי בן-יהודה הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון הליכוד. מי מממן ומפעיל את משה מירון ("שמאלנים בוגדים"), וכן הלאה.
אבל ליבסקינד לא הצליח להתפנות לכל זה. היה לו חשוב יותר לנסות לפרום את הברית שלנו עם העדה הדרוזית, למשל. למזלנו, נכשל.
עכשיו הגענו אלי, ואל קלוני.
אז מול אשת ראש ממשלה ששולחת בריונים לגדף משפחה שכולה ואומרת לחני בלייווייס "אני יודעת שהם איבדו בן במלחמה, אני לא מטומטמת", ניצב בן כספית המשוקץ, ששיתף לעוקביו סרטון בשם "חיילי צה"ל מצטרפים למחאה".
ובכן, לאחר שהתפטרתי מכל תפקידי הציבוריים, קיבלתי אחריות, הסכמתי להקמת ועדת חקירה ממלכתית ונפרדתי מחברי ובני משפחתי, הלכתי לחפש את הסרטון האמור. אבל לא מצאתי.
אז הפעלתי אנשים שבאמת יודעים לחפש. הם מצאו את הסרטון רק בטלגרם. אני מניח שמחקתי אותו מהטוויטר. סרטון באורך של דקה, אותו הכין אח שכול שיצר איתי קשר, סיפר לי שקיבל אישור מכל המשפחות השכולות שיקיריהן קבורים בחלקה אותה צילם. אמר לי שחשוב לו מאוד שזה יתפרסם. זה היה בזמן המחאה נגד ההפיכה המשטרית, עוד לפני ה-7 באוקטובר. שקלתי. הכרתי את סיפור השכול במשפחתו. סיפור קשה. האמנתי לו שקיבל אישור מהמשפחות. הקשבתי לטקסט של הסרטון. הנה הוא לפניכם:
"במותם ציוו לנו את החיים. במותם ציוו לנו את החרות. במותם ציוו לנו את השוויון. במותם ציוו לנו את הדמוקרטיה. חללי צה"ל מצטרפים למחאה". זהו. זה כל הטקסט הנורא, שגרם לפגיעה כל כך מחרידה במשפחות שכולות (אלמוניות). הטקסט הזה היה מלווה בסרטון של אותה חלקת קבר צבאית (בלי שמות), עם דגלי ישראל מתנופפים על כל קבר. זהו.
אני זוכר במעורפל שהסרטון ייצר מחלוקת או מהומה כלשהי. לא זוכר את הפרטים. יכול להיות שמי מהמשפחות שיקיריהן קבורים באותה חלקה התקוממו. אני מניח שזה מה שגרם לי למחוק את הסרטון מהטוויטר, שהוא הפלטפורמה הנפוצה ביותר שלי. עד כאן החטא. וגם עונשו. ליבסקינד תפס אותי "על חם". טוב, זה בעצם היה פומבי ופורסם ועשה כותרות, אבל מי זוכר? הפוליצר בדרך.
אחר-כך חזרתי לערוץ הטלגרם. שאלתי את עצמי, אם הסרתי את הסרטון מהטוויטר, למה לא הורדתי אותו גם מהטלגרם? ואז גיליתי שזה בכלל לא ערוץ הטלגרם שלי. כן, הוא נקרא "בן כספית", אבל הוא מזוייף. אין בו הרבה עוקבים, דיווחתי עליו פעמים רבות וזה לא עזר. הטלגרם הוא אקס טריטוריה. הערוץ שלי שונה, גם בתמונה, גם בתכנים וגם במספר העוקבים. והסרטון הזה לא נמצא בו. אני חושב שהאירוע כולו קרה עוד בטרם פתחתי ערוץ טלגרם (וערוץ ווטסאפ, וטיקטוק וכו').

שב"כ: החשוד בביצוע פיגוע הדקירה הבוקר בהרצליה הוא פלסטיני תושב אזור השומרון, סייען מערכת הביטחון לשעבר, אשר היה מעורב בסיכול תשתיות טרור באיו״ש, נחשף והועבר לשיקום בישראל.
החשוד נעצר בזירה ויועבר לחקירת שב"כ להמשך חקירת נסיבות הפיגוע.

‏תיכף בפגוש
איתמר בן גביר
יצחק פינדרוס
מנליס/בן אליהו/איגרא
הפאנל+דנה וייס

יו"ר האופוזיציה לפיד יגיע לקפלן במוצ"ש גם אם מיליציית בן-גביר/שרה נתניהו תעמוד בסירוב לקיומה של במה. וינאם. תהיה גם פניה לערכאות שיפוטיות בהקדם, עם רנ"צ דני לוי ("תגידי לו שיהיה חזק") לא יתעשת.

‏קודם כל, שיהיה ברור: כל המעללים המחרידים, שלא לומר מתועבים, של "הגברת" שרה נתניהו, בנה ושאר חברי מכונת הרעל שנחשפו אתמול אצל ‎ספי עובדיה ב'עובדה' הם חלק אורגני ממאפיה שפועלת כאגרוף אחד. זה עלה גם בעדותו של ניר חפץ במהלך משפטי האלפים. נתניהו, לא רק שיודע הכל, לפרטי פרטים, הוא גם מעורב בהחלטות, בניתוב הפעילות, ואחר-כך בחיזוק הפועלים.
כך, למשל, חשפתי בזמנו איך ביום פתיחת משפטו לאחר שחזר לבלפור קיבל ל"זמן איכות" את אורלי לב ופעילה נוספת. מי שהכניסה אותן אליו היתה, כמובן, חני בלייווייס, שצוואתה בעצם פורסמה אתמול דרך ספי עובדיה.
הקוראים והעוקבים שלי לא הופתעו מהפלצות שמתגלה בתוך קרביה המצחינים של המכונה הזו. הכל פורסם בזמן אמיתי. ההישג הגדול אתמול היו העדויות. מתוך המקורבת הכי קרובה. בלייווייס היתה היד הארוכה של שרה, יאיר וביבי נתניהו שנות דור. ידעה הכל. עשתה הכל. בכל זמן, בכל מקום. שום משימה לא היתה קטנה מכפי מידותיה. אם נשווה את המשפחה הזו למשפחת מאפיה סיציליאנית (ונתנצל מראש בפני הסיציליאנים), הרי שחני היתה הקונסיליירי.
שנים אני כותב על בוריס אפליצ'וק: האיש "הוצנח" למקום ה-40 ברשימת הליכוד כמשוריין אישי של יו"ר התנועה נתניהו. בזכות מה ולמה? כי הוא עמד במשך חודשים, כמעט מדי ערב, עם מגפון מול ביתה של ליאת בן-ארי, התובעת במשפטו של נתניהו, טינף וגידף והשפיל ואיים עליה. עכשיו אתם כבר יודעים שהם שלחו אותו לשם. באופן ישיר. עם עוד טיפת מזל, הוא היה הופך גם לחבר כנסת בזכות כל זה. במסגרת מסע הג'יהאד המטורף נגד בן-ארי, "המפגינים" המציאו עלילת דם על בנה ("תקף שוטר"), שהתגייס ושירת ביחידה מובחרת מיד אחר-כך. וכשהיא ישבה שבעה על אחותה שמתה, הם טענו שאין לה אחות. כן, זה אמיתי. פשפשו בהגותו של אחד מצינורות הביוב המשפחתיים, העונה לשם אבי רצון. הוא גם אמר את זה ברדיו.
השיא היה, כמובן, לא מסעות הטינוף האינסופיים נגד יריבים פוליטיים (גדעון סער, ליברמן, בנט, ישראל כץ וכו'), אלא נגד משפחת פרקש. משפחה שכולה. תם פרקש, טייס אפאצ'י, נהרג במלחמת לבנון השניה. שרה נתניהו, שיודעת את זה, שולחת את הקלגסית הפרטית שלה, אורלי לב, אל בית המשפחה הזו כדי שתגדף אותה עם המגפון. היא, והערב רב שאיתה. היא גם אומרת לה: "אני לא מטומטמת. אני יודעת שהם איבדו בן".
אפשר להמשיך עם התיאורים המחרידים האלה עד מחר. המציאות הזו מתוארת בטורים שלי מאז שנות התשעים. החשדנות הכרונית. הנקמנות המטורללת. חוסר המעצורים והבלמים, הקווים האדומים שאינם. התאווה האינסופית לשררה, למנעמי שלטון, לרמיסת כל מי שלא בא טוב בעיניים.
גם היחס לחני עצמה מעורר בחילה ומשקף את אופיים של בני אותו בית. וכשראיתי במהלך הערב אתמול את כל אלה שקוראים לחקירה משטרתית נגד "הגברת" נתניהו, גיחכתי. חקירה משטרתית? של איזה משטרה? זו שדני לוי עומד בראשה? דני לוי, יקיר בלפור, המשת"פ שהם גייסו מתוך כחולי המדים?
נותר רק לשאול מי האומלל שהיה צריך לפרסם אתמול את "תגובת המשטרה" על התחקיר והגדיר אותו כ"רכילות". לא, מכובדי דובר משטרת ישראל, זו אינה רכילות. זו מציאות. ואתם, המשטרה, חלק ממנה. מספיק לראות איך ביטלתם אתמול את הבמה בהפגנה מחר, כדי להבין.

אכן, יש מגעים להסדרה.
מערכת הבטחון מציעה שזו תהיה הסדרה כפולה. הסכם אחד לעזה וללבנון. נתניהו מתלבט. בן-גביר וסמוטריץ מתנגדים.
מכיוון שהמהלך הצבאי בעזה מוצה, פילדלפי רחוק מלהיות אירוע אסטרטגי וחיזבאללה משלם מחיר יקר מאוד על גחמותיו, יש הזדמנות להמשיך להכות בנסראללה ולחתור להסכם כפול: החזרת חטופים וסיום מלחמה בדרום, הסגת רדוואן מעבר לליטני וסיום מלחמה בצפון.
הסיכוי? נמוך, אבל קיים. בצה״ל מקווים להמשיך להכות בחיזבאללה כמה שיותר בימים הקרובים, כדי להגיע להסדרה עם כמה שפחות יכולות של חיזבאללה. המשך יבוא.

מיד ב"חמש": מלחמה בצפון עם ח"כ ‎רם בן ברק חבר ועחו"ב מיש עתיד, דובר קרית שמונה, מנהל כפר נהר הירדן, הכתב הצבאי אבי אשכנזי, ‎נריה קראוס שליחת חדשות 13 לארה"ב, וגם: ‎בני רבינוביץ על בית שמש, ‎ביני אשכנזי על יריב לוין וגזר הדין של ‎שפי פז. בואו.

פייסבוק:
https://www.facebook.com/share/v/bsPqAuqieCyg76rA/?mibextid=qi2Omg

טוויטר:
https://x.com/radio103fm/status/1838576849783247025?t=2AwGRjbN8K6og14nAm1HoQ&s=19

Facebook

Log in or sign up to view

See posts, photos and more on Facebook.

נפל בעריכה: מי האחראי ל"מדיניות ההכלה"? מי קבע שחמאס הוא נכס? מי הביא את הכסף הקטארי? מי דילג על כל ההזדמנויות למבצעים של ממש ברצועה? וכו'.

גדעון סער עודכן לאורך כל ימי המתיחות ע"י נתניהו.
אני לא יודע מה זה אומר על סיכוייו להיות שר הבטחון.
המגעים לא מתו.