אני לא מכירה בשופט עמית כנשיא העליון.

כך גם שר המשפטים.
וכך גם רוב אזרחי מדינת ישראל.

סוף לדיקטטורה המשפטית.

https://www.facebook.com/share/v/1Dz8GHVNnw/?mibextid=wwXIfr

מוזמנים להצטרף לשידור הישיר מכנס ההוקרה למען ארגוני החסד החרדים.

הבהרה:

‏ברור לחלוטין מכל מילה בנאום שלי שכשאני אומרת: ״קבלת העתירה״ הכוונה היא לעצם קבלת קיום הדיון ולא דחייתו על הסף.

דמוקרטיה באה לידי ביטוי באמצעות פתק בקלפי ולא באמצעות הבערת צמיגים בקפלן.

למפגינים יש זכות מלאה לצאת ולמחות.
‏ולנתניהו יש זכות מלאה לפטר את מי שבא לו מתי שבא לו ואיך שבא לו.
‏מקור הזכות זהה בשני המקרים:
‏ד מו קר טיה.

אני לצד הנשים החרדיות.

השבוע עמד בסערת חקיקה בטחונית מבורכת שפחות תשמעו עליה בתקשורת.

אז הנה סיכום קצר:
1. החוק לסגירת אונר״א בירושלים שיזם ח״כ בועז ביסמוט.

1. ⁠החוק לסגירת אונר״א בישראל שיזמו חברי הכנסת דן אילוז ויוליה מלינובסקי.

2. ⁠חוק גירוש משפחות מחבלים שיזם ח״כ אלמוג כהן.

3. ⁠חוק ביטוח זכות העמידה של הרש״פ שיזם חה״כ שמחה רוטמן.

4. ⁠חוק הוצאת תומכי טרור מהכנסת שיזם יו״ר הקואליציה ח״כ אופיר כץ.

5. החוק שלי לביטול ביקורים ממחבלים בכלא הישראלי.

**ומעבר לחקיקה הבטחונית
הצעת החוק שלי למען חיילים ואזרחים מתמודדי נפש ופוסט-טראומטיים עברה גם היא השבוע בקריאה ראשונה.

רק שימשך כך.

לא בחצר האחורית שלי.

אנחנו שולחים בחורים בני 18, 19, 20 ליקום אכזר של מלחמה, מוות, שכול ופציעות בגוף ובנפש.
מאז ה-7 באוקטובר התווספו למעגל הכאב הזה עוד אלפי חיילים ואזרחים שאף אחד לא מדבר עליהם ושהמענה שהם מקבלים דל ומצומצם.

אחד הפתרונות שישראל מספקת הוא אשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים.
אלא שהאשפוז לא מתאים להם וע״פ המחקרים למעלה מ-50% מהם חוזרים לאשפוז פסיכיאטרי רק בגלל ההשלכות הטראומטיות מהאשפוז הראשון.

מהבחינה הזאת, ישראל רחוקה שנות אור מרוב המדינות המובילות במערב שאימצו את שיטת הבית המאזן:
בית קטן בתוך שכונת מגורים שמכיל כמות קטנה מאוד של אנשים, מעניק להם טיפולים חדשניים בפוסט-טראומה לצד טיפולי העשרה במוזיקה, דרמה, אמנות פלסטית ועוד.

הטיפולים האלה הוכחו כיעילים ביותר והשהייה בתוך הבתים המאזנים שעוטפים את המתמודדים גורמת לרבים מהם לחזור לחיק המשפחה ולחיים ראויים ומספקים.

יש הרבה יוזמות לפתיחת בתים מאזנים כאלה, אבל הן נתקלות בקשיים בעיקר מצד תושבי השכונות שעותרים לביהמ״ש בגלל סטיגמות שהושרשו היטב במהלך השנים בבחינת ״לא בחצר האחורית שלי.״

היום זה נגמר.
על פי הצעת החוק שלי שעברה היום בקריאה ראשונה במליאה, בתים מאזנים יפתחו בכל שכונה ויהוו חלק מהקהילה.
החיילים הכואבים שחוזרים מהמלחמה עם שתי כנפיים שבורות לא מזיקים לאף אחד, לא מהווים איום על אף אחד, לא מדבקים ובטח שלא מהווים מטרד.

הם כלואים בעולמם המסויט והמיוסר והם זקוקים לקהילה מחבקת.
הצעת החוק הזו מייעלת את הקמת הבתים המאזנים ומורידה סרבול מיותר.
זו הצעת החוק השנייה שלי שבאה לעזור למתמודדי הנפש באשר הם.

חקיקה נוספת בדרך.

היום עולה לוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק שלי ושל ח״כ קטי שטרית בדבר ביקורי משפחות של אסירים בטחוניים בכלא הישראלי:

‏כל עוד המחבל הכלוא שייך לארגון טרור שמחזיק חטופים ישראלים - הוא לא יזכה לראות אף בן משפחה.
‏אין יותר ביקורי משפחות.
‏נאדא.
‏עד שיחזרו כל החטופים.

‏כמה מוסרי ככה פשוט.

בוקר טוב לעיריית תל אביב,
‏עברתי לגור בדרום העיר לפני מספר חודשים.
‏שכונת קריית שלום.
‏שכונה מקסימה, כאילו הזמן עצר מלכת מאז שנות ה 70 אבל בקטע הכי טוב בעולם.
‏מתה על המקום הזה.
‏רוב התושבים כאן הם מסורתיים או דתיים.
‏אני תושבת העיר, אני אזרחית בעלת זכויות ובין שלל הזכויות שיש לי אני הכי מחבבת את הזכות לחופש הדת והפולחן.
‏עד כה חשבתי להתפלל בכיפור בבית הכנסת המקסים שיש לי ממש מתחת לבית.
‏מהרגע בו החלטתם לשלול ממני ומהשכנים שלי את הזכות להתפלל במרחב הציבורי, פתאום חשבתי שאולי יותר יתאים לי להתפלל באוויר החופשי, נראה לי שהצום יעבור יותר מהר ככה.
‏זוהי זכותי.
‏זוהי זכותי כאזרחית וזוהי זכותי כיהודיה שווה בין שווים במדינה היהודית היחידה בעולם.
‏מי שנחרד מהמראה היפיהפיה והמרגש של יהודים מתפללים בצוותא במרחב החופשי ביום הכי רוחני בשנה - מוזמן להשאר בבית.
‏אני באמת לא רוצה לפגוע באף אחד.
‏רק לממש את זכותי הנצחית כאדם וכבת של מלך.

‏סליחה ותודה מראש.