פרויקט “היכל התהילה” – הפנים שמאחורי ההגנה על מרחב הסייבר!
שמעתם כבר על תכנית לגילוי חולשות אחראי של מערך הסייבר הלאומי?
התכנית הזו נותנת במה לסייבריסטים מדהימים שמשקיעים מזמנם לאתר חולשות אבטחה ולדווח עליהן כדי לשמור על כולנו בטוחים יותר ברשת.

בכל חודש, אנו מציינים את חוקרי החולשות המצטיינים – והפעם, אנחנו גאים במיוחד להציג את שמואל לנצ’נר, מחברת “ימות המשיח”, שגילה כבר קרוב ל-16,000 חולשות אבטחה!

רוצים גם אתם להצטרף לשורת האגדה ולהיכנס ל”היכל התהילה”?
הכנסו עכשיו לתכנית וגילוי החולשות האחראי:
https://www.gov.il/he/pages/vulnerability_disclosure

כל חולשה שאתם מדווחים עליה – היא עוד צעד למרחב סייבר בטוח יותר לכולנו.

מהשואב הרובוטי 🤖 ועד המקרר שמזמין לכם חלב 🥛 – מוצרים דיגיטליים חכמים (IoT) הפכו לחלק בלתי נפרד מהבית שלנו 🏠. אבל כמו בכל דבר חכם, גם כאן יש סיכונים ⚠️ שכדאי לשים לב אליהם.

אז איך משתמשים במכשירים חכמים בצורה בטוחה? קבלו את ההמלצות שלנו:

✅ שנו את סיסמת ברירת המחדל 🔒:
המכשיר החדש שלכם הגיע עם סיסמת ברירת מחדל? שנו אותה מיד לסיסמה חזקה וייחודית, כזו שלא קל לנחש.

✅ עדכנו תוכנה באופן קבוע 🔄:
יצרני המכשירים החכמים משחררים עדכוני אבטחה. הקפידו לעדכן את המכשירים שלכם כדי להגן עליהם מפרצות חדשות.

✅ חברו רק לרשתות מאובטחות 📶:
מכשירים חכמים חשופים במיוחד כשמחברים אותם לרשתות ציבוריות. ודאו שהרשת הביתית שלכם מוגנת בסיסמה חזקה.

✅ מחקו מידע לפני מסירה או מכירה 🗑️:
אם החלטתם להיפרד מהמכשיר החכם שלכם, ודאו שמחקתם ממנו את כל המידע האישי.

✅ כיבוי כשלא בשימוש ⚡:
מכשיר שאתם לא משתמשים בו כרגע? כבו אותו! זה לא רק חוסך אנרגיה אלא גם מקטין את החשיפה לפריצות.

✅ חקרו לפני רכישה 🛒:
לפני שאתם קונים מכשיר חכם, בדקו אם היצרן מחויב לעדכוני אבטחה קבועים ומציע תמיכה במקרה של פרצת אבטחה.

✅ המכשירים אוספים עליכם מידע רב, אל תעזרו להם 📊:
הגדירו את המכשיר כך שלא יאסוף או ישתף מידע מיותר. ככל שתשתפו פחות – תהיו מוגנים יותר.

✅ רכשו רק מספק מוכר ומהימן 🏷️:
ודאו שהמכשיר החכם שאתם רוכשים מגיע מספק בעל מוניטין, שמתחייב לעמידה בתקני אבטחה.

זכרו: הבית שלכם חכם 🤓, אבל השימוש בו צריך להיות חכם אפילו יותר!

נתקלתם במשהו חשוד? ❓ יש לכם שאלה? אנחנו כאן בשבילכם ב-119 ☎️.

שתפו 📤 כדי שגם החברים שלכם יהיו מוגנים!

*📢 בינה מלאכותית (AI) היא כלי עוצמתי – אבל היא גם דורשת אחריות!*
כלים כמו ChatGPT יכולים לעזור בעבודה, בלימודים ואפילו בחיים האישיים, אבל שימוש לא זהיר בהם עלול לחשוף אתכם ואת המידע שלכם לסיכונים משמעותיים.

🔍 הנה 3 סכנות מרכזיות ואיך להימנע מהן:

🔒 1. דליפת מידע רגיש
כלי AI עשויים לשמור את המידע שאתם מזינים בהם. זה אומר שמידע אישי, עסקי או סודי עלול להיות נגיש לגורמים לא רצויים.
*✔️ מה עושים?*
• הימנעו משיתוף פרטים מזהים כמו מספרי טלפון, כתובות או סיסמאות.
• השתמשו בניסוחים כלליים כדי לשמור על אנונימיות.

👀 2. ניטור ושימוש במידע ללא ידיעתכם
חברות מפתחות AI עשויות להשתמש במידע שלכם לצורך שיפור הכלים שלהן או למטרות אחרות.
*✔️ מה עושים?*
• קראו את מדיניות הפרטיות של הכלי.
• בחרו באפשרות שמונעת שיתוף מידע לצורכי פיתוח, אם קיימת.

⚠️ 3. ניצול לרעה על ידי גורמים זדוניים
האקרים עלולים לנצל את המידע שאתם מזינים לצורך פעולות זדוניות כמו פישינג או התחזות.
*✔️ מה עושים?*
• השתמשו בכלים רק דרך הפלטפורמות הרשמיות.
• הימנעו מהכנסת מידע רגיש למערכות לא מאובטחות.

🔑 שורה תחתונה:
השמירה על המידע שלכם מתחילה בשימוש מושכל ובאחריות!

דווקא בימים מתוחים כאלה, חשוב מתמיד להישאר ערניים ולחזק את ההגנה שלנו ברשת 💪🌐

הודעת מערך הסייבר הלאומי: איראן וחיזבאללה מאחורי הפצת המסרונים המבהילים

בתום חקירת אירוע המסרונים המתחזים לפיקוד העורף שנשלחו לאזרחים הלילה, מעדכן מערך הסייבר הלאומי כי איראן וחיזבאללה עומדות מאחורי האירוע. מהחקירה עלה כי במהלך הלילה נשלחו כ-5 מיליון מסרונים בשלושה נוסחי הודעות, המהוות ניסיון זול ולא מתוחכם לעורר בהלה בציבור. ההודעות הכילו קישורים שהוסרו והפכו לא פעילים תוך זמן קצר. במוקד מערך הסייבר הלאומי 119 התקבלו כ-500 דיווחים בנושא.

מהבדיקות הראשוניות של מערך הסייבר הלאומי ומשרד התקשורת עולה כי ההפצה נעשתה באמצעות פריצה ללקוח לגיטימי של אחת מהחברות המעניקה שירות הפצת מסרונים מסחרי שבאמצעותו שלחו את ההודעות.

מערך הסייבר הלאומי מזכיר את כללי ההגנה להודעות פישינג והפחדה: בתקופה זו במיוחד, מומלץ לגלות עירנות מוגברת להודעות חשודות; לבדוק קישורים שנראים לא רשמיים ולא ללחוץ עליהם; לחסום את המספר שממנו התקבלה ההודעה; ולדווח למערך בחיוג ישיר 119. אם יש ספק - בידקו ישירות בערוצים מוכרים ורשמיים.

⚠️ במהלך הלילה קיבלו אזרחים רבים הודעות הפחדה מלחיצות ומתחזות לפיקוד העורף ולמערך הסייבר הלאומי.
מדובר בניסיונות הפחדה זולים (ולא מוצלחים במיוחד) של האויב.
מערך הסייבר הלאומי שב ומזכיר כי בתקופה זו מתרבים נסיונות מסוג זה ולכן יש לגלות עירנות מוגברת להודעות חשודות, ואין ללחוץ על קישורים חשודים.