מתן חכימי, בעל הערוץ 'תחושת בטן', העלה פוסט באינסטגרם שמביא כמה אמיתות לא נחמדות על הטבעונות. אני מודה שחיכיתי לזה מאז שאני לא טבעונית ואני מברכת את מתן על ההחלטה האמיצה לומר את האמת, למרות האש שהוא בטח ידע שהוא עתיד לספוג (והיא אכן הגיעה).

כאשר נכנסתי לפוסט שלו כדי להשאיר לו תגובה תומכת, הרגשתי כמה אני כבר לא רוצה לקחת חלק במלחמה הזו. להתווכח עם טבעונים זו מלחמת אמונה, לא דיון על עובדות. ובמלחמות של אמונה אי אפשר באמת לשנות את הדעה של המאמינים. אני מבינה היום שהיציאה מהכת הזו היא משהו שקורה אך ורק כאשר האדם המאמין בשל לכך, ואין זה משנה איזה מידע אני אביא לו.

ביליתי ארבע שנים מחיי בניסיונות לדבר עם חרשים. בהתחלה חשבתי שזה לא עובד לי כי אני מאוד כועסת, הייתי באמת מלאת זעם והיה לי קשה ליצור דו-שיח מכבד. היום אני כבר מבינה שזה לא באמת היה העניין. היום אני מבינה שבמלחמה של אמונה האישיו הוא לא באמת העובדות אלא עצם הערעור על מערכת אמונות של אדם אחר, ומכיוון שזה האישיו האמיתי אין לי באמת הרבה מה לעשות שם.

היה עליי ללמוד לכבד את העובדה שלכולנו יש בחירה חופשית, כולל לרשום את עצמנו לכת שקרית ומזיקה. היה עליי להבין שהאופן והזמן שבהם אדם יחליט שהוא מסוגל להתחיל להטיל ספק באמונה שלו הוא לא בידיי, גם אם אני אהיה בת-שיח הכי מכבדת, מקצועית ועניינית.

בכל אופן, הרווח האמיתי שאני מאמינה שבכל זאת יצא מזה זה שעצם הדיבור על טאבו נותן לאנשים נוספים את האומץ לדבר עליו. אני מברכת את כל הטבעונים לשעבר שבחרו לשתף את הסיפור שלהם ומקווה שלאט לאט זה כבר לא יצטרך להחשב מעשה אמיץ.

אני כותבת בפייסבוק כבר עשור, פעמים רבות על נושאים שנויים במחלוקת. אני יודעת איזה כוח יש לעצם העובדה שמישהו מעז לדבר על טאבו מסוים, אפילו אם זה לא נראה כך בהתחלה או כלפי חוץ. לדיבור על נושאים מאתגרים יש כוח השפעה מעצם זה שככל שמדברים עליהם כך השיח עליהם הופך יותר ויותר לגיטימי ואנשים נוספים מעזים להצטרף ולהביע דעה. אני כבר כמה זמן מרגישה שהגיע זמני לשחרר מתחושת המחויבות שלי לדבר על הנושא, אני חושבת שישנה במה הולכת וגדלה שבה יותר ויותר אנשים מעזים לפתוח פה.

💙 אם אתם רוצים להביע תמיכה במתן, כנסו לקישור הזה. מאוד לא פשוט להיות במקום הזה שכל כך הרבה אנשים תוקפים אותך (ואני עוד הייתי עם הרבה פחות עוקבים ממנו). אני חושבת שכל תגובה תומכת היא חשובה, אבל אני ממליצה לכם לעשות זאת רק אם אתם יכולים לעמוד מול תגובות לא נעימות שאתם עשויים לקבל. אפשר גם להשאיר תגובה תומכת ואז לא לחזור שוב לפוסט. קישור בתגובות (ותודה לאדי על הקישור).

במידה ואתם מחליטים להגיב למגיבים אחרים, אני מזכירה לכם שעמוד הפייסבוק, האתר שלי וגם ערוצי היוטיוב והראמבל שלי מכילים תוכן על הנושא. המלצה שלי: אל תבזבזו אנרגיות מיותרות. תשקיעו במתן מידע לאנשים הקרובים אליכם ולמי שבאמת פתוח לזה.

בכל השנים האחרונות אני תוהה רבות האם זה נכון שפחמימות, סוכרים, עמילנים, דגנים, גלוקוז או פרוקטוז וכו' - אכן משמינים.

עם כל הכבוד למומחים - המציאות פעמים רבות מראה אחרת.

🍇 לדוגמה, פירותנים הם בדרך כלל רזים מאוד למרות שהם אוכלים המון פרוקטוז וסוכר פירות בכללי.

🍞 טבעונים, שחיים על תזונה מבוססת פחמימות - לא כולם שמנים.

🍟 קיימים הרבה אנשים רזים בעולם, בכל הגילאים, שאוכלים הרבה פחמימות ואפילו ג'אנק פוד.

אני עצמי הייתי רזה גם בתקופות שאכלתי כל יום לחם וכד'. רק היום, בפעם הראשונה בחיי, התחלתי להשמין באופן רציני יותר.

🍄 כמובן שיש גורמים נוספים שהם חלק מהתמונה, כמו המצב המטבולי של האדם, מצב מערכת העיכול, רמת המחסור התזונתי, רמות הסטרס, אכילה רגשית ועוד. אבל אז זה בעצם אומר שהסיבה שאנשים משמינים היא לא מזון ספציפי, אלא סיבות אחרות.

🍶 כלומר, לא ניתן לטעון שפחמימה משמינה בהגדרה, המציאות פשוט סותרת את זה. כנ"ל לגבי מזונות אחרים, כולל כאלה שנחשבים מזון אנבולי (בונה) כמו מוצרי חלב. העובדה היא שיש אנשים רבים שאוכלים שפע מוצרי חלב והם רזים. זה יהיה נכון לכל מזון בעולם.

☝️ מה שאני אומרת למעשה זה שקיימות לדעתי המון הטעיות בעולם התזונה שמתבססות על ראיה סלקטיבית ולא אובייקטיבית של המציאות. עניין ה"פחמימה משמינה" זו רק דוגמה אחת.

ההכרזות הללו הן למעשה אמונות, לא עובדות. אני מרגישה שבמשך 4 השנים מאז שאני לא טבעונית אספתי אינספור אמונות חדשות לגבי תזונה. אמונות ולא עובדות. ואם תשאלו אותי, יש לכך קשר לסיבה שאני משמינה כעת (מאז שחזרתי לאכול רגיל).

🧍🏻‍♀️זה לא שאם אני אחזור לקרניבורי/קטו/גאפס אני לא ארזה חזרה, אני יודעת שכן, אלא שהעובדה שאני פתאום משמינה מלאכול רגיל, בפעם הראשונה בחיי, קשורה לדעתי ישירות לאמונות החדשות שאימצתי על תזונה בשנים האחרונות.

אני לא אומרת שאין סיבות פיזיולוגיות להשמנה שלי או של אחרים, אלא שהדמוניזציה המוחלטת לגבי מזון מסוים יוצרת בנו דפוס פסיכולוגי שמשפיע על האופן בו נאכל והאופן בו גופנו יתפקד עם אותו מזון, וזה מבלי לדבר על אמונות אחרות הקשורות למראה או לבריאות שלנו שאינן קשורות ישירות לתזונה.

📙 אין לי מחקר להביא לכם ובאופן כללי נראה לי שסיימתי את תקופת המחקרים שלי, על כך אולי אכתוב בפעם אחרת. מה שאני רוצה להביא בפוסט הזה זה:

1. הטלת ספק ויכולת לראות את המציאות באופן יותר אובייקטיבי
2. הצעה לאפשרות שהאמונות והתפיסות שלנו משפיעות על אופן האכילה ואופן תפקוד הגוף ברמה הפיזיולוגית

אם הנטייה הטבעית שלכם היא ישר לבטל את דבריי, אני רק אציין משהו אחד שכן ידוע לנו כבר ברמה המדעית:
המחשבות, הרגשות והפרשנות שלנו למציאות מפעילים באופן ישיר את המערכת ההורמונלית והעצבית שלנו, זה כולל כמובן את מערכת העיכול והחיסון. דבר זה כבר ידוע לנו ויש לכך דוגמאות רבות. אתן דוגמה אחת שהיא הברורה ביותר:
כאשר אנו מאמינים שאנו בסיטואציה מאיימת, בין אם היא אמיתית או לא, הגוף שלנו מפריש מידית הורמוני סטרס וכו'. הגוף כולו למעשה עובר התמרות מידיות והתאמות למצב החדש.

💬 מה שאני מציעה זה להתחיל לראות את התמונה הרחבה יותר, מכיוון שהעיקרון הזה פועל כל הזמן, לא רק בזמן של איום קיצוני. אם אני מאמינה שמזון מסוים יגרום לי להשמין, או אם אני נכנסת לסטרס מעצם האכילה שלו, או אפילו אם אני מדמיינת את עצמי שמנה בעקבות אכילתו - אני מעבירה מסר מאוד מסוים לגוף שלי והגוף שלי יגיב בהתאם.

🐅 אם אני רואה נמר רעב מולי או מדמיינת בצורה בהירה וחזקה שאני פוגשת נמר רעב - בשני המצבים הגוף יפריש הורמונים מסוימים כתגובה. למה שזה יהיה שונה עם כל מחשבה אחרת? מי אמר שזה שונה? והאם יכול להיות שכל הלמידה התזונתית עלולה למעשה להשתיל לנו אמונות ורעיונות שאינם בהכרח משקפים ברירת מחדל במציאות אבל הם יתגשמו בגלל שאנו בחרנו להאמין בהם?

❗ פה חשוב לי להדגיש שאני לא אומרת שלא קיימים חוקים פיזיולוגיים שעל בסיסם הגוף עובד, אלא שלדעתי האישית החוקים הללו הם מאוד מעטים, ולמעשה אם נתבונן באופן אובייקטיבי באמת אנחנו נגלה ש-90% מהמידע התזונתי הוא לא באמת עובדה אובייקטיבית ומוחלטת שקיימת במציאות, אלא אוסף של הרבה אמונות, דעות, הנחות ואפילו משאלות של אנשים ואנשי מקצוע שפעמים רבות מתעלמים מחלקים מסוימים בתמונה שלא מתיישבים להם טוב עם האמונות שלהם.

💙 זהו, רק זורקת לכם כאן כמה מחשבות שלי, לא במטרה להתווכח, רק במטרה לעורר נקודות מחשבה שמעסיקות אותי באופן אישי ואולי יעניינו אתכם.

לפני 4 שנים בדיוק קרה המקרה הראשון בתהליך עזיבת הטבעונות שלי, מבלי שהבנתי זאת. בחודש שלאחר מכן כבר הייתי במיון, בפעם הראשונה מתוך 3 ועדיין טבעונית. החלטתי לשתף אתכם כאן בפוסט הזה שמשקף דרך התמודדות שלי עם סבל. זה תוכן שונה ממה שאני מביאה לפה בדרך כלל וזו למעשה מי שאני, מעבר לכל ענייני המדע והשכלתנות. אני מאמינה שהאומץ להתבונן פנימה ברגעים קשים כאלה ולמצוא את התבונה הפנימית, היא מה שמאפשר לנו להצליח לצאת מלופים של סבל אל עבר הבנות חדשות. בסופו של דבר חזרתי לשם. לא לטבעונות כמובן, אלא לפעולה מתוך ההיבט הרוחני הזה. מהסיבה הזו, אני כבר מספר חודשים על תזונת-כל (ולא על תזונה שרובה קרניבורית). מקווה שהפוסט יתרום לכם.
קישור:
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid0QBULVDP3EJZ4xco79zDE4JcxJKp31oDf6WcbgoujoJ1cPetEiGkBTee3Uw48RC8Ul&id=100085593582396&mibextid=Nif5oz

???????????

תודה ל Efrat Levy על האומץ לשתף את הסיפור שלה אצלה בפרופיל ועל האישור לשתף כאן.

"מה את לא טבעונית??? לא!
כבר אומרת, זה פוסט שצריך לקחת בחשבון שהמילים בו יטרגרו, יציפו, יכעיסו, יעצבנו. זה ממש בסדר. מותר לכעוס. מותר גם רגע להרהר בדברים…

עד לפני 10 שנים הייתי צמחונית ברוב שנותיי. יום אחד הצהרתי כנערה - לא רוצה לאכול חיות מתות! וגם שם עשיתי תואר ראשון ושני על איך להיות הצמחונית הכי בריאה שיש, עם תחליפים בריאים, תוספי תזונה, ׳מזון על׳ ועוד ועוד
והייתי הכי בריאה שיש, בריאה בבדיקות הדם, על הדף, אבל בחיים ממש לא.

בהתחלה (בשנים הראשונות) היה בי מין היי כזה. קלילות, שמחה, בהירות מחשבה ובעיקר הודייה על זה שאינני נותנת יד לרוע המופנה כלפיהם, החיות המסכנות, הפרות, התרנגולות, העגלים, הכבשים….(טוב? לא ברשימה כי מעולם לא אכלתי) הרגשתי שאני מתעלה על עצמי.

עם הזמן, ההיי הזה הלך והתדרדר, פתאום כבר לא הייתי שמחה כל כך, פתאום כאבי בטן וראש, פתאום כבדוווווות שאין לתאר, פתאום נשירת שיער וציפורניים נשברות בקלות, פתאום בלוטות אנדוקריניות יוצאות מאיזון בגוף, פתאום השינה שלי הפכה למשאלת לב - רציתי לישון כל הזמן. ולא הייתה לי אמביציה, ולא תעוזה, ולא מוטיבציה
ולא רצון לממש ולהגשים את עצמי - פשוט לא היה לי כוח.

בגיל 32 הגעתי למי שלימים הפכה להיות מורת הדרך שלי (ותאמינו לי, קרוב לעשור עברתי אינסוף מורי דרך שכולם סיפרו לי איזה מדהימה ויוצאת דופן אני, איזה חכמה ונעלה ובלה בלה..) והיא נזעקה, כי ראתה את הפער בין מה שבאתי לעשות בעולם הזה לבין המימוש שלי בפועל.

ביקשתי לשנות, לא הבנתי מה צריך לשנות אבל ידעתי שהחיים שלי עוברים ליידי במהירות ואני לא מצליחה לקחת חלק, רציתי להבין למה אני הולכת כמו רוח רפאים, למה אני לא ממגנטת שום דבר ברור, למה אני לא מצליחה להביא שום דבר מהכוח אל הפועל.
וקיבלתי תשובות, יותר נכון סטירות לחי מצלצלות כאלה חזק, שהיו יכולות להעיר גם את המתים.

חלק עיקרי מהשינוי המתבקש בחיי היה דרך התזונה- הדלק שלנו לכל נסיעה. למזון יש תדר והוא מותאם למקצב והתדר של הבנאדם שזקוק לו. אני הייתי זקוקה למי שאיבדתי עם השנים, הייתי זקוקה לעצמי הברורה, הנוכחת, העוצמתית. מכירים את זה שאומרים- ״אין לו דם לעשות את זה״? אז באמת לא היה לי דם. ולשם זה הייתי זקוקה לבשר. מה בשר? בשר! קציצת בשר על הבוקר. כן! קציצת בשר לארוחת בוקר? כדי שאתחיל את היום בצורה ברורה, נוכחת, קיימת עם שתי רגליים על הקרקע.
מה בשר?!??? סחרחורת, זיעה, דפיקות לב, זעקה. מה בשר? אני,כל זהותי היא צמחונות וחברותיה, אז מה עכשיו? נווו ?

הלכתי הביתה אחרי אותה ״גזירה״
סגרתי את הדלת ולא יצאתי שלושה ימים. בכיתי והתאבלתי, ביקשתי סליחה מהחיות ואמרתי להם - עכשיו תורי.

אחרי חודשיים השיער חזר לצמוח לי, הציפורניים התעבו, הבלוטה התאזנה לי, החיות שבי חזרה, מאז ועד היום-12 שנה. חיי השתנו לבלי הכר. אני ברורה בעולם הזה ואני ממגנטת בדיוק את מה שאני רוצה
זה לא על הבשר לבדו אבל עבורי זה הווה דלק מאוד משמעותי.

והסיפור בעצם הוא לא עלי.
הוא עליכם, הוא בקשה ממכם לעצור ולבדוק רגע:
איך אתם באמת מרגישים, מה אתם באמת באמת רוצים, לפעמים מספיק להבין שאם ריח של קציצה עושה לכם את זה, יש לכם קריאה פנימית שמחוברת לצרכים שלכם ואתם לא כל כך מקשיבים…
מטופלות שמגיעות לקליניקה שלי ומוכנות לנסות לאכול בשר אחרי שהצהירו טבעונות, מעידות על שיפור ניכר בהרגשה, במצב רוח ובחיוניות. אולי זה יקרה גם לכם אם תסכימו לשים רגע בצד את התפיסות והעקרונות שכבר לא משרתות אתכם.

טבעונות בארץ שלנו, בחיים מפוצצים אדרנלין ובפחד ללכת לישון בלילה, במציאות כלכלית דוחקת, בלחץ שלא נגמר- היא דרך שצריך לבדוק טוב טוב תחילה, זה לא שאנחנו פנויים לשבת כל היום על גדת הנהר ולתרגל יוגה ומדיטציה. לבני אדם שחיים מהתבואה שלהם, בארצות שהידיעה הכי מרעישה בחדשות היא ״חתול תקוע על עץ ומחולץ כרגע ע״י מכבי אש״ זה בטוח יותר רלוונטי…

עבורי, לפני שנים, לשמוע שאני זקוקה לבשר היה שבר גדול, ממש משבר זהות,ממש. אבל הייתי אמיצה מספיק כדי להסכים לחקור את זה עבור עצמי, ומצאתי כי טוב.

אז בבקשה, אחרי הרמת גבה ? במקרה הטוב
והקללות במקרה הפחות טוב ?
תבדקו עם עצמכם:
כמה אתם באמת מרגישים בריאים עם הטבעונות שלכם, שלא לדבר על ילדכם שלא מקבלים חומרים חיוניים לעצמות ולשרירים כאשר הם בוחרים בטבעונות, מתוך איזה אידיאולוגיה ששמה את הפרה לפניהם, כמה הם בריאים?
אגב, ברור שתגידו שאתם מרגישים נהדר אבל אולי לפני שתקפצו עלי, תבדקו באמת.

והחיות? אני לא מתעלמת מהרוע שמופנה כלפיהם,זה מכאיב לי בלב ובגוף, אבל אני עושה השתדלות גדולה כשאני קונה בשר ללא אנטיביוטיקה, חיה שלא מקבלת תרופות חייבת לחיות תחת תנאים נאותים יותר מוקפדים ונקיים יותר, כך אני יודעת שגידלו את הפרה בצורה שפויה יותר,אני אומרת תודה ובוחרת להתמקד בהוקרה ובברכה שבבשר, אותי הוא הציל."

"האגודה האמריקאית לסוכרת מקבלת מיליונים מחברות התרופות. סוכרת היא הפיכה. מחקרים רבים מוכיחים כי תזונה קפדנית דלה בפחמימות יכולה לאזן סוכרת. באגודה מודעים לכך ומודים בכך, אך האגודה ממשיכה להמליץ על טיפול תרופתי ולספק מתכונים שאינם תואמים את גישת התזונה הזו.

בשנת 2020, חשפה טרייסי די בראון, נשיאת האגודה האמריקאית לסוכרת דאז, שהיא חולת בסוכרת סוג 2, ושבאמצעות תזונה דלת פחמימות מוקפדת היא הפסיקה ליטול אינסולין ותרופות נוספות. שנה לאחר מכן היא התפטרה לטובת משרה בכירה ברשת בתי המרקחת וחנויות הבריאות Walgreens.

עדויות ליכולת של תזונה דלת פחמימות לטפל בסוכרת קיימות לפחות מאז גילוי האינסולין ב-1921, כאשר פעמים רבות רופאים הנחו את מטופליהם לבצע דיאטות דלות מאוד בפחמימות ועתירות בשומן.

בשנת 1923 נמכר הפטנט על אינסולין תמורת מיליון דולר לחברת התרופות 'לילי', שיכלה לייצר ולהפיץ כמות גדולה יותר של ההורמון הסינטטי. בהמשך, הסתכסכו שתי חברות תרופות בינלאומיות אחרות הידועות כיום בשמות נורדיסק ונוברטיס, בנוגע לפטנטים.

"הסיבה שסיפור האינסולין כל כך שערורייתי היא שממציאי האינסולין רצו שהאינסולין יהיה שייך לכולם. איכשהו שלוש חברות התרופות הללו התאחדו כדי ליצור אוליגופול." אומר דייוויד מיטשל, מייסד הארגון ללא מטרות רווח 'מטופלים לתרופות ברות השגה'.

בשנת 2019, הודתה האגודה האמריקאית לסוכרת בשקט ובחוסר רצון ביעילותה של דיאטה דלת פחמימות. במאמר שהופיע בכתב העת הרפואי Diabetes Care, נכתב על ידי האגודה האמריקאית לסוכרת: "דפוס אכילה דל פחמימה, ובייחוד כזה שהוא דל מאוד בפחמימות, הוכח כמפחית את מדד ה-A1c ואת הצורך בתרופות אנטי-היפרגליקמיות. דפוס אכילה זה הוא בין הנחקרים ביותר בהקשר לסוכרת סוג 2."

למרות זאת, האגודה עדיין מאשרת טיפול באינסולין, תרופה שרופאים רבים טוענים שבטווח הארוך היא פוגעת בחולים.

מריאלה גלנט, אנדוקרינולוגית שהוכשרה בהרווארד ומטפלת בחוליה באמצעות תזונה דלת פחמימה: "לתת אינסולין למישהו עם סוכרת זה כמו לתת עוד אלכוהול לאלכוהוליסט כשהוא רועד. זה יטפל בסימפטום והסוכר הגבוה ירד, אבל בסופו של דבר זה יחמיר את המחלה ויגדיל את הסיכויים לסיבוכים ארוכי טווח."

אז מדוע הקמפיינים החינוכיים של האגודה האמריקאית לסוכרת דוחקים החוצה את גישת התזונה הזו ומדוע האגודה מעדיפה להנחות מיליוני אנשים עם סוכרת מסוג 2 לקחת תרופות או ליטול אינסולין במקום זאת? האם ניתן היה להציל אלפי חיי אדם ומיליארדי דולרים?

"המציאות היא שאם רוצים לטפל ביעילות בסוכרת סוג 2, הדבר הראשון שצריך לעשות זה לזרוק את הנחיות התזונה של האגודה האמריקאית לסוכרת." אומר סמי ינקינן, מקים Virta Health.

לא ניתן לעקוב באופן מדויק אחר התרומות הארגוניות של האגודה האמריקאית לסוכרת. זה מה שאנחנו יודעים, בהתבסס על הגשות פיננסיות:
בין השנים 2017-2024, מעל 50 יצרני תרופות ומכשירים תרמו יותר מ-134 מיליון דולר לארגון. זה בסביבות 20% מסך המימון שלו. התרומות מתעשיית המזון לא פורטו.

קל לראות כיצד התורמים לאגודה האמריקאית לסוכרת מקבלים את התמורה שלהם. פרופילי המדיה החברתית של האגודה הם סופרמרקט וירטואלי למוצרים של התורמים.

למשל:
האם אתם זקוקים למכשיר בדיקת סוכר? לכו ל-CVS! [סיפקו "מימון-שותפות" בן 3 שנים בשנת 2021 בסך 10 מיליון דולר].
רוצים ללמוד עוד על טיפול בכליות? יש לכם את DaVita! [תרמו מיליון וחצי דולר בשנת 2024].

על פי דוח משנת 2021 של הארגון ללא מטרות רווח 'מטופלים לתרופות ברות השגה', לא רק שהאגודה האמריקאית לסוכרת מקבלת מימון מתעשיית הפארמה, אלא שלשליש מחברי מועצת המנהלים יש קשרים פיננסיים לפארמה, והארגון חולק לוביסטים ו/או חברות לובי עם הפארמה.

והמנצחים הגדולים אלה כמובן חברות התרופות שנהנות ממכירות שנתיות של 58 מיליארד דולר (על פי נתונים מ-2017) וחברות המכשור הרפואי והמזון.

המפסידים הם מיליוני אנשים עם סוכרת שסובלים."

???????????

תקציר לכתבה בגרדיאן, מאת ניל ברסקי, לשעבר כתב ומנהל השקעות בוול סטריט ג'ורנל, ומייסד של פרויקט מרשל.

"תרופות הן מדכאות (נ"ע: תפקודים בגוף):

• שימוש ארוך טווח בנוגדי חומציות ו-PPI (נ"ע: מעכבי משאבות פרוטונים) מפחית את ייצור חומצת הקיבה. דבר זה מוביל לירידה בספיגה של ערכים תזונתיים חיוניים כגון מגנזיום, סידן וויטמין B12, המשפיעים על בריאות העצם ורמות האנרגיה.

• שימוש ארוך טווח ב-NSAIDs (נ"ע: נוגדי דלקת שאינם סטרואידים) יכול להשפיע על רירית הקיבה ולהוביל לבעיות עיכול.

• אמצעי מניעה הנלקחים דרך הפה יכולים להשפיע על רמות ההורמונים ומצב הרוח, על סדירות המחזור החודשי ועל ספיגה של ערכים תזונתיים כגון ויטמינים B6 ו-B12, חומצה פולית ומגנזיום.

• תרופות נוגדות דיכאון, במיוחד SSRIs, יכולות להשפיע על החשק המיני והתפקוד המיני. הן פועלות על ידי שינוי רמות נוירוטרנסמיטרים במוח, מה שיכול להשפיע על החשק והביצועים המיניים.

• אנטי-היסטמינים מקלים על תסמיני האלרגיה, אך מדכאים את תגובת המערכת החיסונית לאלרגנים. הם משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי על ידי עיכוב פעולת ההיסטמין במוח.

• תרופות שונות ליתר לחץ דם, עוזרות לגוף לסלק עודפי נוזלים על ידי הגברת ייצור השתן. הן מובילות לחוסר איזון של אלקטרוליטים, במיוחד אשלגן ונתרן, החיוניים לתפקוד הלב והשרירים.

• חוסמי בטא משמשים לניהול בעיות לב ולחץ דם גבוה על ידי האטת קצב הלב והפחתת לחץ הדם. הם גם מסווים תסמינים של סוכר נמוך בדם אצל אנשים עם סוכרת ומשפיעים על רמות האנרגיה עקב תפוקת לב מופחתת.

• סטטינים המשמשים להורדת רמות הכולסטרול (שמהווה 60% מהמוח ורוב השכבה החיצונית של כל תא בגופנו), יכולים להוביל לכאבי שרירים וחולשה על ידי השפעה על האופן שבו השרירים מייצרים אנרגיה. הם גם משפיעים על תפקוד הכבד ותורמים לשינויים בחילוף החומרים של הגלוקוז."

בתמונה שמופיעה בפוסט:
"תרופות הן מדכאות.
מצאו את הסיבה שעליכם לדכא את סימפטומים של ---מלאו את החסר---.
מצאו את הגורם השורשי".

???????????

פוסט מעולה של ג'ודי צ'ו.

ג'ודי צ'ו היא תזונאית הוליסטית מוסמכת, מטפלת מוסמכת בטיפול תזונתי פונקציונלי ומחברת ספרים בנושא תזונה קרניבורית. יש לה ערוץ מצליח ביוטיוב בנושא תזונה והיא גם בעלת תואר בפסיכולוגיה ותקשורת.

Facebook

Log in or sign up to view

See posts, photos and more on Facebook.