רקע היסטורי

עד המאה הרביעית לספירה, כמעט כל תושבי ערב האמינו בדתות פוליתאיסטיות בעלות פנתאון רחב. למרות התפתחות מיעוטים יהודיים ונוצריים משמעותיים, הפוליתאיזם נותר מערכת האמונות השולט בערב הקדם-אסלאמית.[1]

השפעת התרבויות הביזנטית והאקסומית, הסמוכות לחצי האי ערב, הביאה להקמת קהילות נוצריות בצפון מערב, צפון מזרח ודרום ערב. הנצרות השפיעה פחות על שאר חצי האי, אך גרמה למספר קהילות ערביות מקומיות להמיר את דתן לנצרות. למעט הנסטוריאניזם בצפון מזרח ערב ובמפרץ הפרסי, הצורה השלטת של הנצרות הייתה מיאפיזיטיזם (אנ').[א]

חצי האי ערב היה יעד להגירה יהודית עוד מימי רומא העתיקה, מה שהביא להקמת קהילה יהודית שנוספו לה מתגיירים מקומיים. בנוסף, השפעתה של האימפריה הסאסאנית הביאה לכך שהדתות האיראניות (אנ') התפתחו גם בחצי האי ערב. הזורואסטריות הייתה קיימת במזרח ובדרום ערב, בעוד שיש עדויות למניכאיזם ומזדקיזם (אנ')[ב] שהיו נהוגות במכה.

מקורות המידע לגבי הדת והפנתאון הערבי הקדם-אסלאמי כוללים מספר קטן של כתובות וגילופים, שירה קדם-אסלאמית (שנציג בולט שלה היה אימרו אל-קאיס (אנ')), מקורות חיצוניים כמו דיווחים של יהודים ויוונים, והמסורת המוסלמית, כגון הקוראן וכתבים איסלאמים מאוחרים יותר.

עדות מוקדמת אחת לפוליתאיזם הערבי מצוינת בספרי הימים של אסרחדון, ומזכירה את האלים אטרסמיין (אנ'), נוקהאי (אנ'), רודה ואטרקורומה.[2] ההיסטוריון היווני הרודוטוס ציין בכתביו כי הערבים סגדו לארוטלט (אנ') (המזוהה עם דיוניסוס) ולאל-את (אנ') (המזוהה עם אפרודיטה). סטראבון ציין שהערבים סוגדים לדיוניסוס וזאוס. אוריגנס ציין שהם סוגדים לדיוניסוס ואוראניה.

מקורות מוסלמיים בנוגע לפוליתאיזם ערבי כוללים את ספר האלילים מהמאה השמינית, שנכתב על ידי הישאם בן אל-כלבי(אנ') ומקיף את הפרקטיקות והאמונות הדתיות של תושבי חצי האי ערב בתקופה הקדם אסלאמית, וכן את כתבי ההיסטוריון התימני אל-חסן אל-חמדאני(אנ') על אמונות דתיות של דרום ערב.

לפי ספר האלילים, צאצאיו של ישמעאל שהתיישבו במכה היגרו לארצות אחרות, ונשאו עמם אבנים קדושות מהכעבה, אותן הציבו והקיפו בדומה להקפת הכעבה. הגירה זו, לפי אל-כלבי, הובילה לעליית עבודת האלילים. סביר להניח שערבים כיבדו אבנים בתקופה קדומה, ולאחר מכן אימצו עבודת אלילים בהשפעת תרבויות זרות. את היחס בין אל לאבן שמייצגת אותו ניתן לראות ביצירה סורית בשם "הדרשה של פסאודו-מליטו" (Pseudo-Melito), שנכתבה במאה השלישית ומתארת אמונות פגאניות של דוברי סורית בצפון מסופוטמיה, שהיו ברובם ערבים.

כל הסיפורים קשורים לחיינו
מעבר למיתולוגיות האנונקים
Beyond Anunnaki Mythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologiesCh

פסלוני אלילים (עשויים אלבסטר) מתימן, מוצגים במוזיאון הלאומי לאמנות מזרחית(אנ'), רומא
הפוליתאיזם הערבי, הצורה השלטת של הדת בערב הקדם-אסלאמית, התבסס על הערצת אלים ורוחות. הפולחן הופנה לאלים ולאלות שונים בתוך פנתיאון רחב, הכולל את האל הובאל (אנ') והאלות אל-לאת (אנ'), אל-עוזא ומנאת (אנ'), במקדשים ובאתרי פולחן מקומיים דוגמת הכעבה במכה.

אלוהויות הוערצו והוזכרו באמצעות מגוון טקסים, כולל עלייה לרגל, גילוי עתידות והקרבה פולחנית. רבים מהתיאורים הפיזיים של האלים הפרה-אסלאמיים (אנ') מבוססים על חפצי פולחן (אנ'), במיוחד כאלה שנפוצו בסביבת הכעבה.

כל הסיפורים קשורים לחיינו
מעבר למיתולוגיות האנונקים
Beyond Anunnaki Mythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologiesCh

דתות בערב הקדם-אסלאמית
דתות שנפוצו בערב בתקופה שלפני האיסלאם

הדתות בערב הקדם-אסלאמית הן מערכות האמונה הדתיות והמיסטיות שנפוצו ברחבי חצי האי ערב בתקופה שקדמה לעליית האסלאם, וכוללות פוליתאיזם ערבי ילידי, דתות שמיות עתיקות (אנ'), נצרות, יהדות, מנדאיזם (אנ') וזורואסטריות.

כל הסיפורים קשורים לחיינו
מעבר למיתולוגיות האנונקים
Beyond Anunnaki Mythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologiesCh

בחלק מהמסורות היהודיות והנוצריות מצויה ישות דמונית בשם סמיאזה המקושרת ככל הנראה לאל-עוזה. עוזה גם שימשה כשם אלטרנטיבי למלאך מטטרון בספר החשק. במקורות אחרים היא מופיעה כאחת המלאכים השומרים של מצרים (רהב, משטמה, ודומה) שהתחתנו עם היהודים בזמן יציאת מצרים. כמו כן היא מופיעה כסמיאזה בתור שרף המפותה על ידי אשתר לגלות את שמו הסודי של אלוהים ובתגובה לכך נענשת בשריפה בעודה בחיים ונתלית ראשה מטה בין שמיים וארץ כשהיא יוצרת את קונסטלציית הכוכבים אוריון. בספר השלישי של חנוך ובספר הזוהר היא מהווה אחת מהמלאכים הנופלים שחטאו בפני האלוהים. במקומות אחרים היא מזוהה עם המלאך החוטא אבזי-טיבוד שבמסורות יהודיות מוקדמות מזוהה עם סמאל ומשטמה, שמתנגד למשה וחולק בנסיכות מצרים עם רהב
וסופו שהוא נענש ומוטבע בים האדום.

כל הסיפורים קשורים לחיינו
מעבר למיתולוגיות האנונקים
Beyond Anunnaki Mythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologiesCh

אל-עוזה הייתה אלת הכוח והעוצמה, בעקבות ההשפעה היוונית-הלניסטית והרומאית היא הפכה להיות מזוהה עם אלת היופי והאהבה ונוס-אפרודיטה כמו כן הייתה מקושרת לאלה המצרית איזיס. במקומות אחרים היא זוהתה כאלת הפיריון והחקלאות (מקבילה לדמטר היוונית). שבטי הערבים הפגניים האמינו כי האלה היא אחת מצאצאיו של אללה יחד עם אל'לאת ומנאת.

מבנה אבן מקודש בצורת קובייה בעיר נח'לה, סמוך למכה שימש כמבנה מקודש לו סגדו המאמינים באלה. אל-עוזה מצוינת בקוראן כאחד משלושת האלות להם סגדו הערבים לפניי עליית האסלאם.

לכל אחת משלושת האלות היה מקדש נפרד סמוך למכה, המקדש הבולט ביותר של אל-עוזה היה כאמור בנח'לה סמוך למכה בסמוך לו נמצאו 3 עצים מקודשים לאלה. בשנת 630 לספירה הושמד המקדש של אל-עוזה ופסלה בנחלה בהוראת מוחמד על ידי המצביא ח'אלד בן אל וואליד. בהמשך יוחסו לאלה זו כוחות שטניים על ידי המוסלמים

אל-עוזה הייתה אלה ערבית-נבטית פרה-איסלאמית (אנ'), שהיוותה אחת משלישיית האלות (אל-עוזה, אל'לאת ומנאת), להן סגדו השבטים הערבים הפגנים והנבטים בפטרה.

הדת שקדמה לאיסלם האמינה באלים רבים.
בבנות
סין/ננר(אללה) אל הסהר השומרי
אישתו נינגל הייתה אלת הירח המלא.

לפי המיתולוגיה
סין ונינגל ילדו
את איננה-אישתר גברית השמיים וארץ
ארשקיגל מלכת השאול
אוטו אל השמש

האל סין עצמו
נולד בשאול
הוריו הם אנליל וניליל

בעיר הקדומה אור במספוטמיה
סגדו לאל סין/ננר הוא היה ראש הפנתיאון שם.

בתנך יהוה
הוציא את אברהם אבינו
מאור כשדים
וציווה לעזוב את מורשתו ומולדתו.

כל הסיפורים קשורים לחיינו
מעבר למיתולוגיות האנונקים
Beyond Anunnaki Mythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologiesCh

מיתוס
מלחמת אל הסער
בנחש-דרקון אִילוּיׇנְקַה

זהו אחד מהמיתוסים המפורסמים ביותר של אל הסער האנטולי והוא מוכר בשתי גרסאות עיקריות:

הגרסה הראשונה:
תשוב נלחם בנחש-דרקון המאיים על הארץ ומפסיד בקרב.
בעקבות המפלה, מבקש תשוב את עזרתם של שאר האלים.

בתו, האלה אִינׇרַה,
באה לעזרתו וחורשת מזימה להחליש את אילויאנקה, כדי שתשוב יוכל לגבור עליו. היא מבטיחה את אהבתה לבן-תמותה בשם חוּפׇשִיַה.

לאחר מפגש האהבה ביניהם, היא מארגנת משתה ומזמינה את כל האלים ובכללם אילוינקה .

במשתה,
משקה אינרה את אילוינקה ועוזריו, עד שאינם יכולים לחזור "לחור" ממנו באו. חופשיה מנצל את המצב וכובל את הדרקון, כדי לאפשר לתשוב להגיע עם נשקו ולהרגו.

בהמשך, אינרה בונה עבורה ועבור חופשיה בית חלומות בהר הקדוש, אולם אוסרת עליו להביט מהחלון כשהיא איננה.

יום אחד,
כשהיא נעדרה מהבית, חופשיה מביט מהחלון ורואה משם את אשתו וילדיו, אותם נטש. כשאינרה חוזרת לביתה, מבקש ממנה חופשיה לשחררו ולאפשר לו לחזור לאהוביו.
המשך הסיפור שרד רק ברסיסים, ונראה שחופשיה נענש על הפרת הבטחתו וייתכן שנהרג.

אז אינרה מעניקה את ביתה, שהיה למקור המים, למלך העיר כִישְכִילוּסַה ולמעשה מבטיחה את פריון האדמה בארץ.

הגרסה השנייה מורכבת יותר:
במהלך מאבקו הראשון של תשוב עם אילוינקה, הוא לא רק מפסיד, אלא גם מאבד את עיניו ואת לבו לדרקון.

כדי להחזיר לו את איבריו החיוניים, מתחתן אל הסער עם בת תמותה ענייה, וזו יולדת לו את אל ההרים, שַֺרוּמַה.

שרומה מתאהב בביתו של אילויאנקה ונושא אותה לאישה.
הוא מצליח לשכנע את חמו לתת לו את לבו ועיניו של תשוב ולהחזיר אותם לאביו.
עם גופו המחודש יוצא שוב תשוב למאבק בדרקון ומצליח להרוג אותו.

שרומה,
שהיה בביתו של אילויאנקה במהלך הקרב, מבין שכל ייעודו בחיים היה רק להרוג את חמו וזועק לאביו –
"הרוג אותי יחד עם הדרקון".

תשוב אכן הורג את הדרקון יחד עם בנו שלו.
יש הרואים בו הד להשפעה מסופוטמית על המיתולוגיה האנטולית ומקבילים את הסיפור למאבקו של האל מרדוך עם האלה הבוראת תיאמת המתוארת לרוב כדרקון ענק.

ייתכן גם קשר למאבקו של האל בעל עם אחת ממפלצות אל הים, התנין, במיתולוגיה הכנענית.

בכל מקרה, היעדרותו של אל הסער בין הפסדו הראשון לניצחונו מהווים תקופה של היעדרות האל, וכתוצאה מכך גם פגיעה בפריון האדמה והאדם.

מנגד, יש חוקרים הרואים מוטיבים אנטוליים קדומים בולטים בסיפור ושוללים את ההקשר החיצוני.

כל הסיפורים קשורים לחיינו
מעבר למיתולוגיות האנונקים
Beyond Anunnaki Mythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologiesCh

תשוב הורג את הנחש-דרקון אילויאנקה. תבליט נאו-חתי מהמאה ה-9 לפנה"ס

מיתוס אל הירח שנפל מהשמיים

סיפור זה השתמר בתעודות,
הן חׇאתיות
והן חִתיות,
ונראה שמקורו חַתי והוא אומץ בדת החִתית.

בתחילתו של הסיפור מצוין שלמעשה שמו צריך להיות "כאשר אל הסער רעם" ועל פי טקסטים פולחניים,
נראה שהוא סופר במסגרת טקס שניהל "איש (כוהן) אל הסער".

בטקסטים החׇאתיים נקרא אל הסער תרו ובחתיים מצוין בסימן כתב יתדות שזיהה גם את אל הסער האשורי – אדד.

המיתוס נסוב סביב נפילתו של הירח בלילה אחד מהשמיים.
לאחר שמספר אלים הבחינו בנפילה, נשלח אל הסער לרדוף את הירח באמצעות עוזריו –
הגשם,
הרוחות
והרעמים –
כדי להפחידו ולהחזירו למקומו.

על פי השערות מסוימות, סיפור זה משקף את תפקידו של פולחן אל הסער להשקיט את זעם האל בעת סערות (תפקיד קמעי של פולחן אלילי).

טקס במקדש אל הסער תוך העלאת מנחות לאל ותיאור של הסיפור, אמור להכניס את רעמי הסערה להקשר מרגיע יותר של תפקיד אל הסער בשמירה על הסדר השמיימי.

כל הסיפורים קשורים לחיינו
מעבר למיתולוגיות האנונקים
Beyond Anunnaki Mythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologies
t.me/BeyondAnunnakiMythologiesCh