‏התכוונתי לכתוב פוסט על אסטרטגיה לשבת, אבל לקחתי שלאף שטונדה, וכשקמתי גיליתי ששלמה פילבר כתב כל מה שרציתי ועוד... כמובן שאני מסכים אתו.
קריאה נעימה ושבת שלום, שבת של עוד מחטופינו שחוזרים.

------
‏הרבה הפעמים משתמשים בקלישאה "רגע היסטורי שמשנה את העולם" יתכן שהפגישה ביום שלישי הקרוב בבית הלבן תרשם בעתיד ככזו.

שורה של אינדיקציות מראות כי טראמפ מתכוון לשנות את העולם, והמזרח התכון הוא חלק חשוב וראשון בפאזל, והפתרונות שונים מכל ההצעות וההסברים ששמענו עד כה.

טראמפ מתכוון להחזיר לארה"ב את ההגמוניה על העולם, מבחינתו שליטה עולמית היא בראש ובראשונה בכלכלה - בדגש על אנרגיה וטכנולוגיה.

לצורך כך הוא מתכוון בשלב ראשון לדחוק את רוסיה ואירן מהמזרח התיכון, אירן שלטה בלבנון והרוסים בסוריה.

מבחינת טראמפ נתניהו הוא ווינר, ששנה נלחם לבדו נגד חמאס וחיזבאללה והכניע אותם כשעל הדרך ניצל הזדמנות לגרש את הרוסים מסוריה. נשאר לטפל באירן - נתניהו רוצה וטראמפ יזרום איתו.

היריב(ים) העיקרי של טראמפ היא סין, שעובדת מתוחכם ולאט. ושנים האחרונות, בעידן טראמפ, כרתה ברית עם רוסיה ואירן, כשטורקיה משחק משחק כפול. הקרב היה גם על מי יהיה ספק האנרגיה של האיחוד האירופאי (זה גם ההקשר של הפלישה לאוקרינה)

ארה"ב בונה את ציר האנרגיה הדרומי - האלטרנטיבי של ארה"ב - הודו - סעודיה. אל מול הציר הצפוני של סין -רוסיה - אירן. במירוץ מי יגיע לאירופה.

טראמפ מנסה לדחוק את הסינים והרוסים גם באמצעות השתלטות על גרינלנד (הרחקת הרוסים מלהגיע דרך הקוטב לארה"ב או מערב אירופה), והחזרת השליטה על תעלת פנמה (חסימת ציר הסחורות הקצר הסיני).

האמריקאים והסעודים כבר השתלטו על לבנון ודחקו את אירן והצרפתים. סעודיה כבר סגורה על ברית הגנה עם ארה"ב בתנאי שזו תחסל את האיום האירני. הצרה של כולם הם הפלשתינאים.

את חמאס בעזה - הסעודים מתעבים לא פחות מאיתנו - הם הרי בני הברית של אירן והחותים שנואי נפשם, אין מצב שילחמו לשקמם. הפתרון של טראמפ להגלותם למצרים וירדן (תומכות שקטות של החמאס, שישלמו על כך עכשיו) כנראה מקובל על הסעודים.

הרשות הפלשתינאית ביו"ש נמצאת בתחתית שרשרת המזון של כל השחקנים הללו. הם בעיקר מפריעים לסדר החדש, ואחרי ה 7.10 כל טענה ישראלית על צורך בסידורי בטחון, פירוז, לחימה בטרור ושליטה על מעברים מפני הכנסת נשק - תתקבל בהבנה ותמיכה של ארה"ב.

כל זה מביא לשורה התחתונה.
לטראמפ ואנשיו קשר אישי עם נתניהו וצוותו, וטראמפ מאמין שאיתם "אפשר לעשות דיל". והוא צריך להתחיל להתניע את הסדר העולמי החדש דווקא מהמזרח התיכון שבו יכה את אירן ורוסיה בנות הברית של סין. משם יעבור לאוקרינה ולכלכלה העולמית (מלחמה באמצעות מכסים)

הדיל השבוע כנראה יכלול:
1. תיאום על חיסול איום הגרעין האירני
2. ברית הגנה אמריקאית-סעודית (שבה הסעודים רוצים את ישראל בגלל הטכנולוגיה ויכולות הצבאיות שלה מול אירן) ובתמורה יתנו נורמליזציה עם ישראל.
3. טראמפ "יפתור" לישראל את בעיית "היום שאחרי" בעזה באמצעות רילוקיישן למצרים וירדן. ויכפה שקט בלבנון שיאפשר החזרת התושבים.
4. האגוז הקשה המסובך יהיה הפלשתינאים ביו"ש. ממדינה הם יכולים לשכוח, אבל ישראל תהיה חייבת לתת לאמריקאים (בשביל הסעודים) מחווה יותר מסמלית, אולי שדרוג כלכלי.
5. טראמפ יכול גם להמתיק את הגלולה לקואליציה הימנית של נתניהו - בהסכמה להחלת ריבונות על הישובים הישראלים ביו"ש / אזורי C.

וכל זה אמור להתרחש בחודשים הקרובים (או שלא).
פרשנות שלא תקראו בשום מקום אחר השבוע (מקווה שהיא תתישן טוב).

הם לא הנשיאים שלנו
דן נחמן / מושיק קוברסקי

תשכחו מוועדת חקירה ממלכתית. אין שום מצב שהימין, המהווה היום רוב במדינת ישראל, יסכים להפקיד את מינוי חברי הוועדה בידיים של מי שנתפס בעינינו כאדם שלכל הפחות עננה של מעשים לא כשרים מרחפת מעל ראשו. הנשיא החדש של בית המשפט העליון הצליח ביהירותו, בכוחנותו, בהתחמקותו מבדיקת החשדות נגדו, להכתים את עצמו בכתם בל יסולח. וחמור מכך, במעשיו הנלוזים הצליח לדרדר בעיני הציבור את מעמד בית המשפט לשפל שלא היה כדוגמתו.

כל אדם הממונה למשרה ציבורית, ואשר היה נחשד בחלק קטן מהעבירות לכאורה שבהן נחשד עמית, היה נאלץ להשעות את מועמדותו עד לבדיקה יסודית של החשדות. בפסקי בית המשפט יש דוגמאות למכביר לאנשים שהקריירה שלהם חוסלה, עקב חשדות לכאורה, במצוות השופטים המכובדים, כולל עמית עצמו. כשזה נוגע לאחרים, הממסד המשפטי מקפיד קלה כחמורה, אך לגבי עצמו, הוא מפעיל אמות מידה אחרות לחלוטין.
איננו יודעים את חומרתן של עבירות הבנייה המיוחסות לשופט עמית, אך אין ספק שתגובותיו אשר השתנו במהלך מספר ימים מעידות על נסיון הסתרה, טיוח, וזלזול באינטליגנציה של הציבור. גם כינוס הבזק של הוועדה לתכנון ובנייה, על מנת שזו תאריך את ההיתר שפקע (לפני שנה וחצי!) ותלבין את העבירה לכאורה, הוא הפגנה בוטה של אכיפה בררנית והפלייה של בעלי "הדם הכחול" מול אזרחים מהשורה כמונו וכמוכם. אנחנו יודעים שוועדות תכנון ובנייה לא מתכנסות מהיום להיום בלי מתן זמן וחומרים לחבריהן כדי ללמוד את הנושא בטרם יגיעו להחלטה.

לא פחות מדהים הוא לראות כיצד מערכת המשפט מצופפת שורות כדי להגן על נציגה הבכיר. הנה היועצת המשפטית מונעת בגופה פתיחה של חקירה יסודית בנושא ואף אוסרת על היועצת המשפטית של הוועדה לבחירת שופטים לבדוק זאת. הנה המשטרה, מן הסתם בהנחיית הפרקליטות, עורכת בדיקה "יסודית ביותר" של מספר שעות, ללא חקירת אף אחד מהמעורבים, ללא החרמת מסמכים, ללא לקיחת טלפונים ומעצרים. וגם זאת, רק על אחת משלל העבירות שהתפרסמו בימים האחרונים. והנה חבריו השופטים של עמית, אלו שבדימוס ואלו שעדיין משמשים בתפקידיהם, לא מעלים ספק כלשהו שאולי מו הראוי לבצע בירור יסודי ולהשאיר את השופט במעמד של ממלא מקום עד שיתבררו החשדות (הרי אין שום הבדל מעשי ביכולת האופרטיבית של ממלא מקום).
כל העמותות לאיכות השלטון למיניהן, אלו שמזדעקות על כל אמירה שולית של פוליטיקאים מהימין, לפתע לא פוצות פה ואפילו לא מציעות שהעבירות תתבררנה בטרם ימונה האיש הבכיר ביותר במערכת המשפט לתפקידו. אותם אלו שמתעלמים מהעבירות לכאורה הם אלו שיופיעו בפניו בזמן הקרוב, ומן הסתם ייהנו מה"מזג השיפוטי" שלו.

כתבי החצר של הפרקליטות ומערכת המשפט (למעט מספר צדיקים בסדום שפרסמו את החשדות) חוגגים את המינוי ורואים בו ניצחון מול שר המשפטים שנוא נפשם. מבחינתם, כל מי שמעז להעלות שמץ של רבב וביקורת על אהוב נפשם יצחק עמית הוא חלק ממכונת הרעל של נתניהו ולוין.

ומעל לכל, מקומם ומרגיז הצפצוף הארוך של נשיא המדינה על חצי מהעם שכבר לא חש שהוא הנשיא שלו. הרצוג, שבפרשת הנגד האומלל ארי רוזנפלד שותק כמו דג, יוצא ומברך את עמית על בחירתו כאילו הייתה זו בחירה נורמלית ולא ככזו שהתבצעה תחת סירחון החשדות המעיק.

כאשר הימין ניסה לעשות רפורמה במערכת המשפט צעקו אנשי המחאה שנדרשת הסכמה רחבה. ובכן, רעיון ההסכמה הרחבה חוסל השבוע על ידי האוליגרכיה המשפטית. כל נסיונות הפשרה לא צלחו ומה שנותר לריבון, העם, הוא להפעיל את נציגיו בכנסת שנבחרו באופן דמוקרטי ולחוקק, ללא היסוס, חוקים שיעיפו מהוועדה לבחירת שופטים את לשכת עורכי הדין הפוליטית, יאפשרו בחירת שופטים מאוזנת בין הקואליציה והאופוזיציה, ללא וטו של השופטים הממנים היום את עצמם. על הממשלה לפטר מייד את היועצת המשפטית הלעומתית הפוגעת בעבודת הממשלה ולמנות גם נציב קבילות לשופטים. הכנסת חייבת להקים גוף שיחקור עבירות של הפרקליטות ויוציא את מח"ש, כלב התקיפה שלה, מחזקתה.

את הירייה הראשונה (מטאפורית) בקרב הזה ירה השבוע השופט עמית בהתנהגותה המבזה את הדמוקרטיה. היא לא תישאר האחרונה. ה"ניצחון" שלו יתברר בסוף כניצחון פירוס של כל המערכת. מן הראוי שיפרוש מתפקידו כי אחרי מפגן כה בוטה של יהירות ואדנות, אין מצב שיזכה לשיתוף פעולה מצד הכנסת והממשלה.

המאמר השבועי

את הגיליון הזה יצרתי לפני שנתיים וחצי. שימו לב במה עסק ראש הממשלה במשך שש שנים ובמה עסקה המערכת שחתרה וחותרת בלי הפסקה להפילו.
גם אני לא שיערתי אז עד כמה המערכת עוד תידרדר. בעיצומה של מלחמת קיום, על סף הזדמנות אסטרטגית חד פעמית עם המימשל האוהד ביותר שיכולנו לבקש, מחפשת הפרקליטות מלאת הרשע, והשופטים המנותקים מעמם (או פוחדים מהמילייה קורא "הארץ"), להיפרע מראש הממשלה שעושה ימים ולילות למען המדינה.

והכל בנימוק של "שוויון בפני החוק", מושג שהפך לחוכא ואיטלולא בימי הפגנות קפלן והיחס המלטף לסרבנים.
אנשים טובים יושבים במרתפי שב"כ שבועות ארוכים על מה שהאנשים "האחרים" עושים מידי יום.
והכל כדי להגיע לנתניהו. לחסל אותו פוליטית ולהפיל את הימין.
בושה, בושה, בושה.
את הצדק אני מבקש.

וואוו, אין רגע דל.

מייק האקבי שגריר בישראל.
בעננים.

עוד מעט עולה לדיון באולפן חמישי אצל יעקב ברדוגו בערוץ 14. הנושא: ארה"ב וישראל בעידן טראמפ. בואו.

וידוי אישי,

לפני 4 שנים, בשעה 5 לפנות בוקר הכריז פוקס ניוז שביידן זכה במדינת אריזונה וההכרה המצמררת בכך שתם עידן טראמפ וצפויות לנו 4 שנים קשות תחת שלטון הפרוגרס של ביידן והאריס חדרה למוחי. הלכתי לישון מסוחרר והתעוררתי בבעתה להכרה שזה לא היה חלום רע אלא זו המציאות.

במשך חודשיים ירדתי לעומקן של פרשות זיופי הקולות. בדצמבר 2020 הקמתי גם את הערוץ הזה לאחר בקשות עוקבים בפייסבוק ותחת החשש הכבד באותו הזמן להשתקת קולנו בפייסבוק וגם בווטסאפ (כולם התקינו אז סיגנל).

חודשיים עקבתי יחד אתכם אחרי כל פרט, כל דיון בוועדות סנאט מדינתיות, כל הסיפורים, חלקם מדומיינים, של עוה"ד סידני פאוול. חטפתי בוז משמאלנים וכעס מקנאים שלא הבינו איך אני מתנער מחלק מהתאוריות (זוכרים את המטה הסודי בפרנקפורט, התכנית להשתלט על הפנטגון, ה"קראקן", ועוד).

ובסוף, ב-6.1.2021, ראינו מול עינינו איך מכניסים את טראמפ ותומכיו למלכודת שנראה שלא יוכל כבר להיחלץ ממנה.

אבל זכינו ולאחר 4 שנים של רכבת הרים, גם שם וגם פה, שני מנהיגי העולם דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, האנשים בעלי עוצמות פלדה, עומדים יחד שוב, מוכנים לעשות סדר עולמי שייטיב עם הטובים ויכניע את הרעים.

במהלך השנים האלו תרמתי את חלקי הצנוע כחלק מצוות פרוייקט 315 והאולפן הפתוח לחשיפת העלילות נגד ראש הממשלה ואין ספור חפים מפשע. הערוץ הזה היה כלי מרכזי להפצת המידע.

אני מודע שהערוץ פעיל פחות מהעבר, גם אני עסוק בדברים אחרים, חיוביים, מרחיבי דעת. אבל הערוץ עדיין נהנה מקהל אינטליגנטי, דעתן, שלא מהסס לומר את דברו ואני מברך על כך.

תחושה של סגירת מעגל. מחר גם נפל יום הולדתי ה-68, וקיבלתי מתנה מבורא עולם בזכות הנצחון הבקר. תודה למשפחתי הנהדרת, אשתי, בנותי, חתני ונכדי. תודה לחברים יקרים, חלקם גיליתי במסע של השנים האחרונות. בהצלחה לדונלד טראמפ, לבנימין נתניהו, למדינתנו היקרה ולעולם כולו.

השבח לאל!

ימים היסטוריים במזרח התיכון
דן נחמן / מושיק קוברסקי

רצף האירועים היומיומי לא מאפשר לנו לעיתים לראות עד כמה הימים בהם אנו חיים כעת הם ימים היסטוריים לאזורנו, ואולי אף לעולם כולו.

במשך עשרות השנים האחרונות אנו חיים בצל שני איומים אסטרטגיים למדינה. הראשון הוא איום הגרעין האיראני. נזכור שהיו בינינו כאלו שזלזלו בו ולעגו לראש הממשלה, אשר לאורך כל תקופת פעילותו הציב אותו במקום הראשון בסולם הסכנות הקיומיות האורבות למדינת ישראל. האיום השני, שהלך והתעצם מאז הנסיגה החפוזה והמחפירה של אהוד ברק מדרום לבנון במאי 2000, הוא איום הטילים של החזבאללה (150,000, זוכרים?) אותם הם יכולים לשגר בלחיצת כפתור, לגרום לעשרות אלפי נפגעים, להרוס מתקנים אסטרטגיים ובקיצור, לחסל את מדינת ישראל. בשנים האחרונות האיום מצפון אף התעצם כאשר ארגון הטרור חזר ממלחמת האזרחים בסוריה עטור ניצחון, ואיים להפעיל את יכולותיו המתקדמות שנרכשו שם ע"י פלישה של כוחות רדואן וכיבוש הגליל העליון. ידענו שהסכנה אורבת לפתחנו אך לא שיערנו עד כמה היא נרחבת ומפלצתית.

ההתרכזות שלנו בשני איומים אלו, גרמה לנו, להוותנו, להזניח איומים אחרים, אליהם התייחסנו כמטרד בלבד. מדובר ברצועת עזה, אותה חשבנו שאפשר להכיל ע"י מבצעי "כיסוח דשא" מידי כמה שנים או על ידי תמריצים כלכליים. מדובר גם ביהודה ושומרון, שם המשכנו יסודות מסוימים ומסוכנים של הסכמי אוסלו, כמו קיום צבא פלסטיני חמוש תחת שם הכיסוי "משטרת הרש"פ". איום זה עדיין קיים ונידרש במוקדם או במאוחר לטפל גם בו.

האירוע הנורא ב-7.10.2023 חשף את גודל העיוורון והטיח את רצוננו בשלום אך מול סלעי המציאות. רוב העם מבין היום, לאחר מה שקרה, שבמזרח התיכון לא נוכל לשרוד ללא הפעלת כוח מאסיבית שתוציא מאויבינו את הרצון להילחם בנו. אלא שגם האופטימיים ביותר בינינו לא צפו את המהפך האדיר שיחול במזרח התיכון מאז אותם אירועים אסוניים לפני שנה. מהפך זה לא קרה מעצמו אלא הוא תוצאה של אסטרטגיה סדורה, עקשנית, עם משמעת גבוהה ונטרול או התעלמות מלחצים. לעיתים היה קשה להבחין במהלך האירועים במטרה הסופית אליה אנו שואפים אך התמונה מתחילה להתבהר.

לאחר שהחמאס הוכרע כמעט לחלוטין ברצועת עזה, וכאשר החלו להישמע הקולות הרגילים של הגעה להסדר בצפון עם ארגון הטרור, ניצלה ישראל את האירועים כדי לגרור את חזבאללה למלחמה כוללת ע"י מבצעי חיסול מלאי השראה. בו בזמן היא הכינה את כל הכלים למתקפת פתע מתואמת ומסודרת. נעזרנו כמובן בשירותי אותה מדינה זרה אלמונית שתקפה את פעילי חזבאללה בעזרת מכשירי הביפר שלהם, אך כל היתר הוא מבית היוצר של המוסד, וצה"ל על כל זרועותיו. 45 יום מאז ניתן האות אנו נמצאים במצב שהאיום הקיומי על ישראל מצפון הוסר. בלבנון הולכים וגוברים הקולות הקוראים לפרוק את חזבאללה מנשקו ואפילו, רחמנא לצלן, להצטרף לרכבת השלום ולעשות הסכם מלא עם ישראל.

לאחר שחוסלו זרועות התמנון מגיעה ישראל, חזקה ובוטחת בעצמה, תוך לגיטימציה בינלאומית מפתיעה, לטפל בראש הנחש – משטר האייאטולות הרצחני בטהרן. גם כאן, נדרשה משמעת עצמית אדירה לא להגיב מוקדם מידי (באפריל 2024) כאשר טרם נוטרל האיום מצד חזבאללה (והיה מי שזלזל ולעג למקבלי ההחלטות), אלא לחכות לשעת הכושר. זו הגיעה בשבת האחרונה, כאשר בפעולה מרהיבה הצליח חיל האוויר להפשיט ולחסל את מערך ההגנה האווירית האיראני כמו גם להשמיד רכיבים משמעותיים ביכולות הייצור של טילים בליסטיים וכטב"מים. איראן כיום חשופה לחלוטין לחסדי ישראל מבחינת התקפה, והיא יודעת זאת היטב. כל זאת נעשה מבלי לערער את האיזון העדין של מערכת הבחירות בארה"ב ותוך תיאום מלא עם המימשל הנוכחי.

אלא שהמטרה הסופית של אסטרטגיית המהפך היא הפלת המשטר האיראני, ולצורך כך, תנאי הכרחי הוא עליית מימשל רפובליקני בראשות דונלד טראמפ, כולל קונגרס שתומך בנשיא. הסקרים הנוכחיים מראים שהדבר בהישג יד, ואז יוכלו ישראל וארה"ב לפעול יד ביד להשכנת שלום במזרח התיכון תוך הפלת אותו משטר שחורש מזימות להשמדתנו.
במשך חודשים ארוכים טוחנים "מיטב המומחים מטעם עצמם" באולפני הטלוויזיה שלממשלה הזו אין אסטרטגיה, שבלי אסטרטגיה אי אפשר לנצח. אסטרטגיה מבחינתם היא תמיד שם נרדף לכניעה, התקפלות, ויתורים, תבוסה. אלא שמתחת לנהרות המלל שלהם, בשקט בשקט, מסתבר שאת האסטרטגיה האמיתית, אסטרטגית התקומה והניצחון, רקם ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, והוא מביא אותה לידי ביצוע כמעט מושלם.
רציתם אסטרטגיה – קיבלתם אסטרטגיה.