" כל מה שייקבל אנרגיה יילך וייגדל. " Nlp.

זהו אחד המשפטים שמוטב להבין לעומק ולהפנים
בעבור התודעה בזו התקופה ובכלל.

התובנה הזו מספרת לנו כי כל שנעסוק בו,
כמחשבה, כרגש, כרצון, ככוונה, כעשייה...
למעשה יקבל מיקוד חזק של אנרגיה וילך ויגדל.

לפיכך, מיקוד בלחימה, בנושא ההתנגדות,
במחשבה ועשייה כנגד משהו,
רק יגדיל את אותו דבר עוד כנפח גדול במציאות.

ויש בזה הרבה הגיון,
הרי אם למשל בזוגיות יש ברצונכם לפתור דבר מה,
אולם תתווכחו ותתנצחו אודות אותו דבר,
כל אחד מהכוון שלו, סביר להניח שרק תעצימו עוד
את הויכוח, המחלוקת, הפער, הבעיה...

הפוקוס שמשתנה ועובר למשל לחקר והבנה,
לחיפוש אחר פתרונות יצירתיים, להרחבת הלב בפנים,
בהכרח גם ישנה ומשנה כבר את פני המציאות כולה.

תדר האנרגיה שניתנת לחלקיקים,
מניע אותם באותו כוון.

ולכן, הייתי משמיטה את המילה מרד מהתמונה,
ומתרכזת בחקר והבנת מרחב המחייה,
כדי לפתוח עוד את התודעה למציאות הקיימת
ולכל מה שדורש תיקון וטיהור והבראה,
ואז מנתבת את כל תשומת הלב למקום הזה,
של התמרה, של זריעה מיטיבה מחודשת,
של סחף אנרגיה וחומרה לכוון הרצוי המיטיב של הבריאה.

רבות נכתב אודות עוולות רבות בעולם לשם הבנה,
ורבות נכתב אודות המציאות המיטיבה הרצויה,
ובתוך זה, מתפקידנו, בכל שלל כובעיי העיסוקים,
לשנות משהו בפנים, שיאיר את הניצוץ האלוהי,
ויקרין אותו חזק למרחב הבריאה
ללא שום מעצור או עכבה.

זו האחריות האישית והקולקטיבית שלנו
פה בעולם המחייה.

שאו ברכה ליום של חיבוריי נשמה באהבה💗כל יום
חיבוק מלב הנשמה 🦋 ע.ש.
https://www.facebook.com/share/p/Re7QLCZzwzxTAKdu/

הבטחתי להביא את שהעין רואה
כשליחות הנשמה.
סליחה מראש על ההצפה,
זה המרחב שמוצף,
אני רק מביאה לשם הארה.

לפני מספר ימים הועלה הפרסום הזה
מתוך כתבה שפורסמה ב -7 ימים.
הפרסום הממומן הופיע לי בפיד.

איחוליי הצלחה לשף ולפועלו
על אף שנראה כי הנו מיועד
לסוג מסוים מאוד של אוכלוסיה בשל מחירו ואולי גם תכניי ארוחתו.
מה יש במנה שעולה 800 שח ליחיד ?
והספרה 8 שמנציחה את זה ?

מה שלכד את תשומת ליבי זו התמונה,
לא בטוח שהוא מודע לכל פרטיה,
הרבה מאוד נסתר בתוכה,
הרבה כבר ראיתם וכתבתם.

ואולי יש לשאול - מדוע דווקא היא לוהקה, נבחרה וצולמה כפרסום ?

אני לא בטוחה מי זו הילדה שבתמונה,
אולי הבת שלו, אולי הבן, אולי אחר...
משהו בה נראה לא אמיתי, שילוב של מציאות עם עיבוד מחשב... מכוון ?

ואם במסעדה מדובר,
איך ילדה בשימלה על השולחן
קשורה לנושא הפרסום ?

עוד אני רואה
את קרניי השור ההפוכות בשערה
ואת האצבע המצביעה על הלב.
(יש טקסים רבים סביב לב ילדים)
היד הקפוצה שלו -
אגרוף הוא סימן גם לגודל הלב,
והיד השניה שמלוהקת כמו רובה לכוןן היד/הלב.
כמובן מאחורה יש סימון משולש ועין רואה,
ובתוך הריבוע השחור -
נראה כמו סליל דיאנאיי ורשת מרובעים.

ואי אפשר שלא להזכר במשפט
שצף ומהדהד במקביל -
" ילדה קטנה עם קוקיות "
והפוקוס הזה על ילדים וילדות.

ואולי כדאי לשוב לשאלה
מדוע רבים מפורסמים מצטלמים עם קטנטנים ?
יחד עם שיח מדובר ומרומז עליהם ?
האם גם זה סוג מסוים של מסר הנטוע בפנים
כפי שרבים מסמנים כל מיני סימונים ?
במודע או שלא.....?

מאוד מקווה שכל מה שאני רואה
זו רק אשליה לא מכוונת.
ובכל זאת, נראה שהסט סודר וכוון
עם כל הסימנים הללו בדיוק בתוכו.

רואים ?

אנחנו נחשפים לכתובים רבים
בדפים אישיים ובפורומים השונים.
עד כמה תשים לב התודעה
מה מהם אמיתי ומה רק טריגרים ?

למשל נחשפתי לפוסט הזה.
במבט ראשון הוא אולי נראה תמים,
וכך גם מירב התגובות שקיבל
אודות המלצה על יועצת שינה.

ואני שואלת - האם הפוסט הזה בכלל אמיתי?
האם מישהו אמיתי כותב אותו
בשם בעיה קיימת אמיתית ?
או שמא הוא נכתב למען מטרה אחרת שונה ?

בעיה מעין זו - מדוע לפרסם באנונימי ?
מדוע לפרסם בכלל באנונימי
מה שכולנו או רובינו חווים בלי יוצא מהכלל בחברה ?
והאם למעשה הפוקוס המפוספס בקריאה השוטפת
וטמון בפנים כזריעת תודעה הנו -
"להתמודד", "מעצבן", "לא נותן..."
באופן שגורר מיידית תגובת הזדהות של הקורא.

והאם בפעם הבאה שהקורא ייגש לילד שלו
הוא יחווה אותו כמעצבן, בעקר כשהוא בוכה,
הוא ירגיש שהוא לא מצליח להתמודד,
וזאת לאחר שהוטמעה בו החוויה
והיא יוצאת כהגשמה באוטומאט החוצה.

ואולי גם להסיף,
כי המדינה על כל שלוחותיה
תשמח מאוד לעזור ולסייע
בשלל דרכים שונות שלא באמת לטובה.
ואולי זו התשתית כהכנה....

אז אולי המוטב הוא, וזה נכתב כתשובה,
להתבונן בילד שבוכה
ולהבין שהוא מצוי בסוג של מצוקה,
אולי מוטב לשוחח אתו כדי להבין
מה עובר בתוכו במחשבה וברגש ובחוויה,
ולחבק אותו בחמלה ובכבוד ובאהבה
כדי להקנות בו בטחון ותחושת הכלה.

עלינו לשים לב מה נכנס לנו לתודעה
שאנחנו חשופים אליו ולפעמים גם בלא מודע
ומשפיע עלינו בהכרח מכל בחינה.
עלינו לשים לב לכל מילה, לכל כוונה, לכל תדר אנרגיה,
כדי להבין מה אמיתי ומה רק טריגר תעתוע,
מה רצוי לנו ומה לא בחיי המחייה שלנו בבריאה.

שאו ברכה לתודעה מחוברת ערה 🦋 ע.ש.
https://www.facebook.com/share/p/aFMaBQrWNCFfwZ6G/

גאונות נאספה בכל התחומים לימים אלו.
עלינו להתעלות מעליה בחיבור פנימי
כדי להבין בתוכה את התעתועים
ולדבוק במוטב בכל התחומים והרבדים.
ואהבת לרעך כמוך.
איחוד נשמתי בקרוב לאחד שלם מואר גדול.
עדי שלוו

למשל "שתיקת הרופאים"
זה מושג שמרמז על כך שהרופאים יודעים ושותקים.
מאיפה הביטחון המלא שכל הרופאים יודעים או מבינים בכלל משהו יותר מקהל האנשים? ואם הם מתחילים להבין עכשיו, כמו רבים אחרים, מה יעזרו ההצהרות עכשיו על מה שכולנו כבר יודעים ומבינים?
אין ספק שיש ככל הנראה הרבה משתפיי פעולה לכאורה שיודעים, אך רבים אחרים, פשוט נפלו בפח, וסובלים מתסמינים כמו כל המוזרקים.
בואו נקרא בין השורות ונבין באמת את המסרים.

סוכנים מכל המגזרים מעבירים לנו "מסרים" לא נקיים. רופאים, שוטרים, עורכיי דין, אנשי דת ורוח, אנשיי ניואייג'... ובתודעה ערה אפשר לראות מה מסתתר בהם בפנים. לעיתים זה יהיה ניתוק מהעצמי ותלישות מהכל, לעיתים מסר בתדר נמוך של הפחדה או המרדה או משהו שיגרום להרגיש מועקה ללא פתרון, לעיתים זה יהיה המרדה גלויה או במסווה כנגד אחרים, לעיתים זה יהיה משהו שמרגיש מאוד נעים ומסקרן אך מכיל תוכן שנועד לקדם משהו מתוך הסדר החדש של שליטיי עולם.... לא בטוח שמייד יזוהו כל הסוכנים, אבל הם תמיד נופלים, כשאנחנו מספיק עירניים. והמטרה היא לזהות אותם כדי להבין מה לטובתנו העליונה ומה רק תעתוע, ואז לרתום את כולם לטובה, בתקווה שיבחרו כולם לזנוח את המקום בו הם משתפים פעולה עם האופל ומתעתעים במרחב שלא לטובה אל מקום של בחירה מיטיבה באמת הזורעת אור נקי במרחב הבריאה.

יש עולם שבו נשים מתעטפות בנשים לאורך הריונן,
ומתערסלות בידע, בתמיכה, בעזרה, בחיבוק, בקרבה,
ואז מגיע הרגע הזה של התמסרות לבריאה בחיבור אלוהי
בו מגיעה נשמה חדשה לעולם וממלאה ריאותיה לראשונה
פלא המתרחש במרחב הפתוח, בבית, בטבע, בקהילה,
היכן שמרגיש טבעי או שהנשמה מבקשת בתחילת מסעה,
בליווי תמיכה החובקת ידע רב שנים הגלום פנימה.
חיים חדשים בתוך גוף מתחילים, חופש, טבע, מרחבים.
הם אינם זקוקים להרשמה או למספר, הם אינם קניין,
הם שייכים לטבע, לבריאה, לאלוהות הטהורה הזכה.
והחיים צומחים בחיבור למקור היותם, שמים וארץ, עולם,
מוזנים פלא בריאתם, חומר, רוח, אנרגיה, הוויה, קיימות,
בחיבור לכל אשר סביבם ומכיל שובליי אור זכים כמותם.
ילדים קטנים מתרוצצים בשדות ולומדים לצפות בטבע,
לזהות את החיות, לעדור את האדמות, לזרוע תבואות,
להזין גופם מהשדות, ולברך את העולם על השפע הקיים.
ילדים גדולים מחבקים באהבה הורים, שמחבקים הורים.
המרחב מרגיש כמו עננה גדולה שקופה של אהבה
האופפת מעלה וחודרת כל חלקיק ותא ואטום בבריאה,
שלווה מוחלטת, שמחה, ריפוי, צמיחה, טהרה.
כל החלקים משלימים זה את זה בסמביוזה נעימה,
כמו נגינה מושלמת של יצירת מופת הבריאה,
כמו ריקוד המסונכרן בין כל האיברים בזרימה חלקה,
כמו נשימה המפיחה חיים חדשים בכל רגע לנשמה.
ככה פשוט. עולם של שלמות. של אהבה. של שלם אחד.
בתוכו מתקיימים פה כל ילדיי הבריאה בליטוף השכינה.
עולם של ויברא עכשיו במרחב הבריאה? ע.ש.
https://www.facebook.com/share/p/BAkd18FyoUHfHNR1/?mibextid=oFDknk
אני לא זוכרת את הפעם האחרונה
שבה עליתי על בגד ים.
חשיפת הגוף מרגישה לי זרה ולא נחוצה
על אף טבעיותה.
ברגע הזה של חיבור, בו המחשבה פסקה,
לא עוד הרגיש הגוף נושא לעיסוק או בחירה,
הוא פשוט הסתנכרן עם הטבע והפך אחד.
הילדים שמחו מאוד,
סוף סוף אמא נכנסת למים גם....?

Facebook

Log in or sign up to view

See posts, photos and more on Facebook.

לשכתב את הניגון הפנימי" ?

לאורך שנותנו הראשונות בזוגיות,
לאחר שפגשתי בו,
בנשמה המחוברת אליי עוד מעולמות אחרים,
ליוו אותי בתוכי תחושות מקבילות בו זמנית,
האחת אופפת אהבה גדולה
ושלווה המבינה שהגיעה הביתה אל הנחלה,
והשנייה היא פחד גדול,
שמשהו ישתבש, שהוא יפסיק לאהוב, שהוא יבגוד...
פחד שהיה ברור לי כי התבסס על חוויית ילדות
של ילדה להורים גרושים,
על סיפור שלא הרפה
והיה כל הזמן בראש, ברגש, מחשבה, בתגובה.

המסע שלנו פה יחד החל קצת יותר מ - 21 שנים,
ואתמול חגגנו את היותנו יחד אלו השנים
תחת שבועה כבחירה נשמתית איתנה.
לאורך הדרך חווינו הרבה בתוכינו
שהשפיע גם כביטוי בינינו, כשיח, כהתנהלות, כקרבה.
את האתגרים, הפנימיים והזוגיים,
למדנו למנף אל בניית גשרים, של תקשורת, של חיבורים,
של הידוק הלבבות הפועמים,
הזוגיות צמחה יחד אתנו, לא ברגע אחד, במסע של שנים,
עם עבודת גדילה פנימית, ובעזרת יחד תומך זוגי.

לפני קצת יותר מעשור,
כשחשתי שמלאכת הגדילה בתוכי נותנת אותותיה,
ושהמסע שחוויתי בתוכי צומח אל פריחתו האישית והזוגית,
ישבתי לכתוב את הסיפור שלי כהשראה עבור אחרים.
הכתיבה כוללת בליבה את הסיפור שלי
המדגיש את השינוי שאני מייצרת בתוכי
כהתפתחות וגדילה מודעת ונבחרת אל מציאות רצויה.
והכתיבה חולשת גם על עוד נושאים רבים מהחיים,
התפתחות וצמיחה, עצמית, זוגית, הורית, ובכלל...
השפעות הילדות על ההתפתחות ועיצוב העצמי,
זוגיות, הורות, בחירות מתוך מודעות ערה,
ועיצוב מיטיב של סיפור מסע החיים.

בימים אלו, כשכולנו מצויים בתוך מסע התפתחות
אשר תפס תאוצת טורבו בכל תחומיי החיים,
ליבת הקיימות המצויה בפנים, וכל עוגנייה,
הפיסיים והרוחניים, הפנימיים והחיצוניים,
ובעקר ליבת הבית, הזוגיות, המשפחה, הבית הפנימי,
מבקשים להתחזק, להתהדק, להרגיש נעים,
לחבור מחדש לשורשים הנשמתיים האוהבים של יחד,
ולצמוח במסע הזה אל הגשמה מיטיבה של חיים.

הספר "לשכתב את הניגון הפנימי"
נותן הבנת עומק מקיפה בתחומים רבים של החיים,
ומאפשר בחירה ערה מיטיבה איך לחיות ומה להגשים.
הסרטון הוקלט לפני ארבע שנים כהסבר.
את הספר ניתן לרכוש ממני.
ברכה והצלחה ? חיבוק מלב הנשמה.
https://www.facebook.com/share/v/aHv9ozcSAdWJpNPe/?mibextid=oFDknk

Facebook

Log in or sign up to view

See posts, photos and more on Facebook.

אחרי שתקראו את הידיעה הזו כמה וכמה פעמים
שאלו עצמכם את מי הילדים שלנו משרתים
ובעבור איזו מטרה באמת והאם הם בכלל בטוחים שם
כשמצפים מהם מה? להשאר במקום מופגז ישירות?
או לחשוב על ציוד לפני שהם חושבים על חייהם שלהם?
ובייחוד כשהם מתפנים כך בהוראת המפקדים.
אם טרם ירדה ההבנה מארועיי אוקטובור,
ומכל הארועים מאז, הלוחמניים והאחרים,
כדאי מאוד שהיא תחלחל עכשיו ובמהרה,
כי בקצב הזה, לא בטוח שיהיה עוד בעבור מי.
הילדים שלנו, הלוחמים, האנשים הנאמנים,
מבוזים וניצודים. הגיע הזמן להבין.
הגיע הזמן שאנחנו ההורים, האזרחים, האנשים,
נעשה את מה שהיה צריך מזמן ונתלכד למעננו
מתוך הבנה מי פועל בעדנו ומי נגדנו.
https://www.facebook.com/share/p/da4e1yQn2VKWcuVb/?mibextid=oFDknk

Facebook

Log in or sign up to view

See posts, photos and more on Facebook.

החלק המיטיב בחינוך הביתי,
מעבר לכל המעלות שבו,
הוא שהילדים זוכים לחקור וללמוד בעצמם
כיכולתם וכמשאת נפשם וסקרנותם,
ואז הם יכולים להעמיק עוד
עם ידע ותובנות ההורים
ולפרוש תודעה רחבה יותר
שאין בה הגבלה למרחבים.

לקראת כל חג או ציון יום מיוחד
היא נשלחת לקרוא אודותיו, להבין, לסכם,
ואז לספר ולהסביר לאחיה הקטן
תוך שהיא מהדהדת לעצמה
את המידע והמשמעויות והתובנה
ואת ההשלכה לזמנים עתה.

הפעם חשתי כי יש צורך להעמיק ולהרחיב
ולדון ביום הזה כציון ארוע שלא הסתיים או נגמר
אלא נמשך אולי מאז ומעולם.
את השיח התחלנו כהסבר ראשוני על תורת הגזעים,
על היררכיה אנושית לא טבעית ולא אמיתית,
(במקום שיתופיות השלמתית שוויונית,)
ועל הרובד התחתון הנחות בה שנחשב פעם היהודים.

סיפרתי ושוחחנו על זוועות הרדיפה,
על ירי באמצע הרחוב באנשים, בחפים מפשע,
רק בשם רעיון ופקודה ונאמנות למפקד עליון כמחשבה,
על מכלאות הגטאות, על הרעבה, על התעללות,
על מקלחות הגזים והעורמה, על השיירות לאבדון,
ועל כל משתפיי הפעולה כשתיקה והסכמה ופעולה
שאיבדו צלם אנוש ונותקו מאור הנשמה.

ולצד זה, סיפרתי גם על בודדים, שהבינו, שברחו,
שזעקו עבור כולם בכל כוחם ונשמתם
את מה שהם רואים ומבינים להמונים המכחישים,
על אף שהתעלמו מהם, שביטלו אותם,
שהגחיכו את דבריהם ואותם, שנידו אותם...
ואז גם הזכרנו את הנשמות הטובות סביב
שהבינו מאוחר יותר או הסכימו להבין
והחביאו אחרים נרדפים
במחיר סיכון חייהם שלהם עצמם עבור מצפון החיים.

ואז העלנו יחד את ההקבלה לימינו אנו,
ובקשיבות מעמיקה ראינו איך ההיררכיה
עודנה קיימת אלא שאולי רק שינתה פניה וצורתה,
איך המרדף אחר אנשים ממשיך
בשל שלל סיבות ורעיונות ומחשבות שווא מוטמעים,
איך תאי הגזים הפכו נחלת ההמונים
מהשמיים המרוססים בכל המרחבים,
ואיך ההרג ממשיך כזריקות כהרעלות כדילול אוכלוסין,
בעוד ההכחשה והסירוב להאמין מגחיכים אחרים
המעבירים מידעיי אמת ומדריכים באהבה
את נשמות הבריאה לטהרה וניקוי והבראה וגאולה.

ובמבט רחוק לעבר העכשווי,
נדמה כאילו השואה היתה רק חזרה גנרלית
שנערכה על קבוצה אחת של אוכלוסיה, "יהודים",
ובמקום שנלמד ממנה ונפיק מסקנות יישומיות ולקחים,
למדו אותה אחרים שהפכו אותה לנחלת הכלל
המתקיימת בעולם כולו כיישום שואתי מודרני עכשווי,
החולש על כל חלקת אדמה ברוכה בעולם החיים
בנסיון להחליף ולהיות האלוהים,
בעוד שגם כיום יש מי שמכחיש, שמגחיך,
שמאמין במחדל, בטעות, באמירות תעתועים,
שמעדיף לנסוע בקרונות
ולהכנס למקלחות הגזים הגלויות במרחבים
מבלי לקחת אחריות אישית
או להתעורר לאמת החיים ולשליחות הנשמתית.

ואולי השאלה העקרית לתקופת עידן זה עתה,
האם ומה יעצור את השואה בפיקחון עינים ותודעה ?
שמא תהיה זו שוב מלחמה כלל עולמית או מקומית,
או שמא השליטה בלחימה כ"מלחמת עולם",
בכל התחומים והרבדים בכל המדינות במרחבים,
נוכח למידת העבר ויישום מסקנותיו בהווה החיים,
הופכת את המצב הנוכחי לתמידי
ומונעת את הפסקתו, את גאולת נשמות האלוהים.

ואולי כך ימשיך ויתקיים,
פה, בעולם, במרחבים,
עד שנתעורר,
אנחנו,
כולנו,
כאחד,
לשליחות היותנו,
פה במרחב בריאת העולמים.

ערב יום השואה.
וכמו דבר לא השתנה.
רק הורחב עוד לבריאה כולה.

עלינו להביא את האור לעולם הבריאה,
עלינו להיות יחד כולנו הגאולה ?
אמן וכך קורה עתה. ברכה והצלחה. ⁦??⁩ ע.ש.
#שואה #גאולה #שליחותנשמיתית
#אלוהותגלויה #חיבוריינשמה #אור #הארה #טהרה
https://www.facebook.com/share/p/xqUiQDf8tgF1WrEN/?mibextid=oFDknk

Facebook

Log in or sign up to view

See posts, photos and more on Facebook.