ההרחקה בסביליה כואבת יותר כי היא הגיעה ברגע הכי טוב שלך?

🗣 ״כן, כן, ברור. עכשיו הייתי בכושר טוב. אבל אלו דברים שקורים. צריך ללמוד מהם ולהמשיך לעבוד. אין ברירה אחרת״.

מאז שערכת את הבכורה בקבוצה הבוגרת, לא הפסקת להוכיח את עצמך. פעם אחר פעם ניצלת את ההזדמנויות. איך אתה רואה את הדרך שעברת?

🗣 ״זה מה שעשיתי כל חיי. תמיד שמרתי על פרופיל נמוך והייתי צריך להוכיח את עצמי שוב ושוב. אני פשוט מנסה לעשות את העבודה שלי, וכשהמאמן נותן לי דקות, אני רק מנסה לעזור לקבוצה״.

מה זאת אומרת שזה מה שעשית כל חייך?

🗣 ״ובכן... הדרך שלי הייתה שונה או קשה יותר משל אחרים. אבל הרגעים האלה והמסע שעברתי לימדו אותי הרבה דברים, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. בזכות כל זה, אני מעריך הרבה יותר את ההזדמנות להיות בקבוצה הבוגרת של ברצלונה, שזה היה החלום שלי. ואני אף פעם לא אפסיק לעבוד כדי להמשיך להיות כאן״.

צ'אבי האמין בך, גם דקו ועכשיו גם האנזי פליק. זה לא מקרי.

🗣 ״אני לא יודע מה לומר לך. אני פועל חרוץ, תמיד מוכן לתת את הכול למען הקבוצה, וצ'אבי, דקו ועכשיו האנזי עוזרים לי ונותנים לי ביטחון להציג את הכדורגל שלי. אני מאוד מודה להם על כך״.

איפה התקרה של פרמין?

🗣 ״עוד יש לי הרבה מה לשפר. הגרסה הכי טובה שלי עדיין לא הגיעה״.

האם התקופה בלינארס מסבירה חלקית את הרעב הבלתי נגמר שלך להצליח בברצלונה ולא להירגע אף פעם?

🗣 ״הרבה פעמים זה לא מוערך מספיק, אבל התהליך של לעזוב היה קשה. עכשיו אני מעריך הרבה יותר את ההזדמנות להיות כאן, להתאמן, להיות עם החברים שלי, ללבוש את החולצה של המועדון שתמיד רציתי… כל זה נתן לי מוטיבציה לעבוד קשה יותר בכל יום״.

האם עכשיו אתה מאושר יותר ממה שהיית בלינארס?

🗣 ״בלינארס הייתי מאושר, זו הייתה המציאות שלי וקיבלתי אותה. היה לי קשה להסתגל, הייתי שש שנים כאן ופתאום לצאת ולראות דברים אחרים לא היה פשוט, אבל שיחקתי שם וזה היה מאוד חשוב. הרגשתי נוח ומאושר. אבל ברור שבמובן המקצועי, ברצלונה היא רמה אחרת, זה החלום שלי וזה מה שנלחמתי עליו במשך כל כך הרבה זמן״.

לשלוט במחשבה ולא להפוך לאובססיבי – זו אחת המפתחות להצלחה לטווח ארוך?

🗣 ״ללא ספק, בריאות מנטלית היא דבר חשוב מאוד, במיוחד ברמות הגבוהות. תמיד הייתי צריך להוכיח את עצמי, וכל השנים שבהן היה לי קשה והייתי זקוק לעזרה – קיבלתי אותה, והיום אני מעריך הרבה יותר את המקום שבו אני נמצא״.

השעות הרבות שאביך הקדיש כדי להסיע אותך מהוולבה לסביליה משתלמות עכשיו.

🗣 ״הרבה פעמים אני מדבר על זה איתו. ההורים שלי נתנו הכול בשבילי, כדי שאגשים את החלום שלי. כל כך הרבה שעות ברכב, כל כך הרבה הקרבה… גם להם מגיע לראות אותי משחק בברצלונה, לראות אותי בטלוויזיה, בנבחרת… הם ראויים לזה לא פחות ממני, ואולי אפילו יותר. חלק גדול ממה שאני חווה היום זה בזכותם״.

איך הקשר שלך איתם?

🗣 ״אנחנו מדברים הרבה. אחרי משחקים אנחנו תמיד מנתחים את מה שקרה על המגרש. מאז ומתמיד עשיתי את זה עם אבא שלי. זה כבר הפך להרגל. מדי פעם הם גם נותנים לי נזיפות קטנות, יש דברים שלעולם לא משתנים״ (צוחק).

בברזיל: ״פלמיירס רוצה את ויטור רוקה. מועד ההעברות בברזיל נסגר ב-28 בפברואר. בבארסה מנסים לשכנע את בטיס שיותרו עליו בגלל שהוא ממעט לשחק״.

מוסיאלה האריך חוזה עד 2030

מה אתם אומרים בסוף על החולצה עם הסמל של ה-125? יותר יפה או פחות?

אשרף בן עיאד על ראפיניה:

דקות לאחר שהודח על ידי פ.ס.ז׳ בעונה שעברה, פרסם ראפיניה באינסטגרם שלו הודעה שריגשה את כל אוהדי ברצלונה: ״אני נלחם ומקריב את חיי בשביל כל אחד מכם״. ההודעה, שנכתבה גם בקטלאנית, הראתה בבירור שהברזילאי חי את המועדון בצורה מיוחדת ומרגיש את הצבעים יותר מכל אחד אחר. ונראה שכל העולם מתחיל לשים לב לכך.

מאז שהגיע לברצלונה, ראפיניה חווה כל סוגי הרגשות – נהנה מהרגעים הטובים וספג אינספור ביקורות ברגעים אחרים. הוא אפילו ראה ברשתות החברתיות את המספר שלו עם השם של ניקו וויליאמס, ובמקום להגיב בצורה שלילית, מספר 11 של בארסה השתמש תחילה באמוג׳י צחוק ורק לאחר מכן הבהיר שתמונה זו הייתה חוסר כבוד. הדבר פגע בו באותו הרגע, אך שחקן נבחרת ברזיל הציב לעצמו מטרה ברורה: להמשיך לעבוד בשקט כדי לעשות את ההבדל בכל משחק ובכך להשתיק הרבה קולות ביקורת. וכך זה נמשך עד היום. המספרים שלו (11 שערים בליגה, 5 בליגת האלופות ו-10 בישולים) פשוט יוצאי דופן. כל מי שחשב שהמעבר שלו לליגה הסעודית היה רעיון טוב, שינה את דעתו העונה – קודם כל כי ראפיניה הפך לגורם מרכזי בלתי מעורער, ושנית, כי המחויבות היומיומית שלו לברצלונה מעוררת השראה.

לסיכום, אי אפשר להדגיש את העבודה הטובה של הקבוצה בלי לציין את הגרסה הפנטסטית של שחקן לידס לשעבר. עם ראפיניה תמיד יש סכנה, תמיד יש הזדמנויות ובעיקר – תמיד יש לוחם שאוהב את הסמל של ברצלונה.

מזל טוב לאהבת חיינו שחוגגת 125! שי ניסה להסביר מה גורם לנו לאהוב אותה כל כך ❤️?

על דה יונג
״פרנקי עבר פציעה קשה מאוד. הוא צריך להתמודד עם המצב הזה ולהחזיר לעצמו את הביטחון״.

על המחליף של קאסאדו
״אני סבור שאחרי הפסקה ארוכה, עם הפציעה של גאבי, זה לא כל כך קל לחזור. אבל הוא מתקדם בכיוון הנכון. הוא שחקן צעיר ויש לו את הפוטנציאל לשפר את הרמה שלו. באימון הייתי מאוד מרוצה״.

עוד על פרנקי״עבורי, הוא היה פצוע ועכשיו הוא מתקדם. באופן אישי, לפני שלושה או ארבעה שבועות כשהתחיל לשחק, הוא היה במנטליות אחרת. אנחנו תומכים בו, ובקישור יש לנו הרבה קשרים, אז אני צריך להחליט שהשחקנים יהיו ב-100%. אני אחזור אליו כשהוא יהיה שם, וכרגע חשוב שהוא שיצבור דקות משחק, והוא מתקדם״.

על לאמין
״הוא חזר והוא מוכן לשחק. עדיין לא החלטנו אם יתחיל בהרכב, אבל אני חושב שהוא יוכל לשחק, והוא ישחק״.

על המשחק מול לאס פאלמאס
״באימון אפשר היה לראות שהקבוצה מגיעה במצב טוב ויש לנו שחקנים שחוזרים מפציעות. אנחנו במצב טוב״.

על אימון הקבוצה
״זה כבוד להיות המאמן של הקבוצה הזו, ובמועדון המופלא הזה. אני מרגיש שזה, למעשה, 'יותר ממועדון'. היום נהיה בחגיגה ונרגיש את זה״.

על חזרה לקאמפ נואו
״אין לי מידע מתי נוכל לחזור, אני מתמקד באימון הקבוצה ובהכנת כל המשחקים, אבל כרגע אני לא יודע מתי נחזור לאצטדיון. זה יקרה, במוקדם או במאוחר , כשהאצטדיון יהיה מוכן נחזור״.

פליק מאשר: ״לאמין חזר לכשירות, מחר הוא יוכל לשחק״.

פרננדו פולו: ״בסופו של דבר, מסי לא יגיע לאירוע לכבוד שנת ה-125 של המועדון. הצוות שלו הודיע שיש לו התחייבויות קודמות״. ‎

על פי המועדון, כל השחקנים המשמעותיים הוזמנו לאירוע באמצעות מכתב מהודר. ‎מסי קיבל את ההודעה על ההזמנה לפני 15 ימים. היעדרותו מהאירוע ביום שישי הקרוב אינה מצביעה על כך שליאו לא ישתתף בחגיגות ה-125 של ברצלונה, אף שלא יהיה נוכח באירוע הספציפי הזה. ‎למעשה, מסי העניק ראיון לעיתונאי / זמר דויד קראבן, שממנו כבר פורסמו קטעים על ידי המועדון והראיון המלא יפורסם ביום חמישי הקרוב. יום לפני הגאלה.