If Halevi hadn’t blocked Winter’s appointment as Netanyahu’s military secretary “because his strategic approach doesn’t align with the General Staff,” would someone have woken up the Prime Minister on the night between October 6 and 7, potentially preventing the massacre?

The truth is, we can’t know. It’s speculation. But it’s enough to blow your mind.

🗣 אנו מספקים תשלומים עקביים עם רווחים מהירים, אמינים ו-100% מובטחים!   💵

📉 אסטרטגיות המסחר המתקדמות שלנו נועדו למקסם את ההון שלך ולהניב תשואות רווח גדולות.   💸💵

👉 100% בטוח ולגיטימי!   💯💰

💎 אין סיכון להפסד כשאתה משקיע איתנו!   ההון שלך תמיד בטוח כאן ב-100%.   💯

➡️ תהליך השקעה קל
➡️ משיכות מהירות וללא טרחה

✅ האבטחה המובילה שלנו הופכת אותנו לאחת הפלטפורמות המהימנות ביותר בשוק הקריפטו.   🪙📉📈📊

✅ אנחנו 100% מאובטחים ✅

💎 נוסחת הסחר הטובה ביותר בשוק 🔥💯

📩 מוכן להגדיל את העושר שלך?   צור איתי קשר עכשיו למידע נוסף והתחיל את מסע ההשקעה שלך עוד היום!   ✅

https://t.me/Tamir_14

‏אבו מוחמד אל ג'ולאני, מנהיג המורדים הסורים, נראה ונשמע בימים האחרונים כמו אדם שראה את האור: נכון, פעם כשהיה צעיר ופוחז הוא היה ג'יהאדיסט קיצוני; אבל מאז הוא התמתן והיום הוא רק רוצה ליצור שלטון הוגן שידאג לכל העדות בסוריה, כך הוא מעיד על עצמו בראיונות לתקשורת המערבית. ג'יהאד? הוא כמעט לא זוכר מה משמעות המילה הזו...

במקביל, מומחים לסוריה מסבירים לנו שישראל לא מעניינת עכשיו את אנשי תחריר א-שאם: הם רוצים להתמקד בענייני פנים, לייצב את המדינה - לא להפיץ את הג'יהאד החוצה. הכל טוב ויפה ונשמע על פניו הגיוני ואולי אפילו נכון - ומסוכן מאין כמותו.

טוב עושה הקבינט שמתכנס לילה אחר לילה, וטוב עושה הצבא שמתגבר כוחות בגולן. את כוונות האויב ינחשו האקדמאים, והחיילים יתכוננו להכות בו.

Abu Mohammad al-Julani, the leader of the Syrian rebels, has recently appeared and sounded like a man who has seen the light. Yes, in his younger and more reckless days, he was an extremist jihadist; but since then, he claims to have moderated and now only seeks to establish a fair government that will care for all sects in Syria—or so he states in interviews with Western media. Jihad? He can hardly even remember what that word means anymore...

Meanwhile, experts on Syria explain that Israel is not currently of interest to the members of Tahrir al-Sham. They want to focus on internal matters, stabilizing the country, not spreading jihad abroad. Everything sounds good and logical on the surface, perhaps even true—and it is as dangerous as it can be.

The cabinet is wise to convene night after night, and the military is wise to reinforce forces in the Golan Hights. Academics may guess the enemy's intentions, but the soldiers will prepare to strike him.

‏עכשיו, כשחמאס כמעט גמור, חיזבאללה נחל תבוסה בממדים היסטוריים, הציר האיראני מפורק לגורמים וההרתעה של ישראל בשיא שכמוהו לא היה מאז 1967, כדאי להיזכר בכל אלה שהציעו לסיים את המלחמה בלי אף אחד מההישגים הללו; באלה שקבעו בנחרצות האופיינית להם שישראל "לא מסוגלת לעמוד במלחמות ארוכות"; שהחלישו שוב ושוב, בכל הזדמנות אפשרית; שחזו תבוסות ומפלות מעבר לכל פינה.

הם - פעם נוספת - טעו והטעו לכל אורך הדרך. בייאושם, גם עכשיו הם ינסו לספר לכם שלא ניצחנו, אבל בכל יום שחולף המציאות מגחיכה יותר ויותר אותם ואת הנרטיב התבוסתני שהם מכורים לו, ומנסים להדביק בו את כל מי שאפשר - בהצלחה הולכת ופוחתת.

כי עכשיו כבר כל המזרח התיכון יודע שישראל היא מעצמה אזורית; שהחברה שלה - למרות המחלישים הכרוניים - הוכיחה חוסן ובגרות שהקריסו את כל הקונספציות של אויביה; שהצבא שלה הוא החזק באזור ואחד הטובים בעולם; ושאויביה מוכים, מושפלים ונלחמים על חייהם.

כל זה הושג הודות לשלושה מרכיבים עיקריים: אותו חוסן של החברה הישראלית, שהתגלתה כקשוחה לאין שיעור מכפי שכמעט כולם העריכו; קבוצת עילית של לוחמים בסדיר ובמילואים שסחבה על הגב, באופן לא פחות מהירואי, את נטל המערכה הכבירה הזו; והנהגה שהתעלתה לגודל השעה, "החליפה דיסקט", לא נכנעה ללחצים אדירים מבית ומחוץ והתעקשה להמשיך להילחם - ולנצח.

יש עוד משימות גדולות להשלים, בראשן החזרת החטופים והטיפול בגרעין האיראני, אבל מבעד לענני אבק המלחמה שמתחיל לשקוע, עולה תמונת מציאות שבמשך שנים ניסו לשכנע אותנו באותות, במופתים ובעיקר בהפחדות שהיא פנטזיה בלתי מושגת: ישראל מנצחת באופן חד וברור, מקריסה אחד אחרי השני את אויביה - ואת כל התיאוריות התבוסתניות של מחלישיה מבית ומחוץ.

‏רוצים להיכנע? רוצים להחזיר את סינוואר לשלטון ואת מחבלי חמאס לגדרות העוטף? סבבה, אבל אל תשקרו לציבור והכי חשוב - אל תשקרו לעצמכם. העובדות:

היום: גורם זר שמעורב במו"מ אומר לוויינט שגם אם ישראל הייתה נסוגה מפילדלפי - לא הייתה עסקה.

אמש בקבינט: ראש המוסד ברנע מסביר לשרים שסוגיית פילדלפי אינה מה שמונע עסקה - סינוואר פשוט לא מעוניין בה.

נציג צה"ל אומר כי על פי ממצאי הנתיחה ששת החטופים נרצחו לפני ההצבעה על הישארות בציר פילדלפי, וללא קשר לכך.

לקראת סוף השבוע שעבר: גורם אמריקני מודה שחמאס הקשיח עמדות, נסוג מסיכומים בנוגע למחבלים שישוחררו, העלה דרישות חדשות והוא המכשול העיקרי בדרך לעסקה כרגע.

לפני ארבעה ימים: הבית הלבן אומר כי "חמאס הוא המכשול הגדול לעסקה".

בתחילת יוני: הנשיא ביידן אומר כי "נתניהו קיבל את המתווה שהצענו. הוא מוכן לעשות כמעט הכל כדי להחזיר את החטופים".

ובקפלן? "רוצח", "מפקיר", "בוגד".

למען ביטחון המדינה, למען החטופים - די! תפסיקו לעבוד אצל סינוואר.

‏כבר קרוב לשעתיים שלא פורסם בפיד קפלן שום ניתוח אווירודינמי של מסלול הקובבה שנזרקה על בן גביר, אבל אנחנו חושפים כאן לראשונה שהערב יפורסם ראיון עם מומחה למטאוריטים מנאס"א שקובע חד-משמעית: "הקובבה נזרקה במסלול בליסטי מדויק שהבטיח כי לא ייפגעו בלתי מעורבים".

כל הפרטים ב-20:00, וגם - פינת הטיפים החדשה עם רוי גורדון, שמסביר איך להדליק שוטר בשלושה שלבים פשוטים.

‏במשך עשרות שנים הטענה של אנשי השמאל הייתה שהם חושבים מהראש, בניגוד לבבונים האמוציונליים של הימין. הטרללת הקולקטיבית שמתרחשת כאן בימים האחרונים, עם ריצת האמוק לעבר כניעה לחמאס, מוכיחה שגם זה היה בסך הכל עוד שקר מבית היוצר של תודעת העליונות הכוזבת.