לצד זאת, קיימנו דיונים על הדרכים לשילוב כלל האוכלוסיות בשוק העבודה ובמערכת הביטחון, ובמיוחד שילוב אחינו החרדים, מתוך גישה מאחדת ולא מפלגת.
אני מחויב להמשיך לעקוב מקרוב אחר תהליכי התקציב, לקדם מדיניות שתסייע לכלכלה הישראלית ולחזק את כלל חלקי החברה, תוך מתן מענה לצרכים הדחופים של הביטחון והפריפריה.

🔹הצדעה לנופלים:

•רס"ן (מיל') מושיקו רוזנוולד הי"ד, בן 35 ממודיעין-מכבים-רעות, מפקד פלוגה בגדוד הנדסה 7107 בחטיבת הנח"ל, שנפל בקרב גבורה בדרום רצועת עזה.

•רס"ל (מיל') אלכסנדר אנוסוב הי"ד, בן 26 ממודיעין-מכבים-רעות.
אלכסנדר, מפקד כיתה בגדוד ההנדסה 7107 של חטיבת הנח"ל, נפל בקרב גבורה בדרום רצועת עזה.

תנחומים מקרב לב למשפחות היקרות.
שלא תדעו עוד צער.
יהי זכרם ברוך 💔🕯

בתפילה להצלחת חיילינו ולחזרת כל החטופים בקרוב.

שבת שלום, שלכם
יצחק 🇮🇱

חקלאי ישראל, ובעיקר אלה מהפריפריה, הם עמוד השדרה של ייצור תוצרת הארץ. הם מסמלים את הקשר שלנו לאדמה ואת הערכים של עבודה קשה, אהבת הארץ והתיישבות ציונית. גם ברגעים הקשים ביותר, הם לא חדלו מלהבטיח את אספקת המזון החיונית למדינה כולה.
במהלך האירוע, לא יכולתי שלא להיזכר בידידי יפתח גורני הי"ד, מנהיג אמיתי, חקלאי למופת ולוחם מסור, שנפל בקרבות הבלימה בעוטף עזה ביום הראשון למלחמה. יפתח, איש מושב באר מילכה שבפתחת ניצנה, היה דמות מופת של אהבת הארץ והאדם. הוא שירת בהתנדבות ביחידה מובחרת, הקים וניהל רפת מצטיינת, ובמקביל גידל באהבה את ילדיו נגב, שדה ובוסתן.
זכיתי לפגוש את יפתח זמן קצר לפני אירועי ה-7 באוקטובר, ומאז דמותו מעוררת בי השראה עמוקה. תרומתו העצומה להתיישבות, לחקלאות ולביטחון המדינה היא דוגמה ומופת לכולנו.
חקלאי ישראל, ובראשם הרפתנים מהצפון ומהדרום, הם סמל לעוצמתה של החברה הישראלית. נמשיך לחזק אותם, לתמוך בחקלאות המקומית ולפעול למען פיתוח הפריפריה, מתוך אמונה שהחקלאות היא לא רק מקור מזון – אלא ערך לאומי וחברתי מהמעלה הראשונה.

🔹 סיור צופה פני עזה מהשדולה לחידוש ההתיישבות היהודית בחבל עזה:

השתתפתי בסיור משמעותי של השדולה לחידוש ההתיישבות היהודית בחבל עזה, בהובלת יושבי הראש, חה"כ לימור סון הר-מלך וצבי סוכות. לסיור הצטרפו גם השר איתמר בן גביר, השר עמיחי אליהו וחברי כנסת נוספים. במהלך הסיור הוצגו מטרות ומשימות השדולה, מתוך תפיסה ברורה: חידוש ההתיישבות היהודית בחבל רצועת עזה, עידוד הגירה מרצון של תושבי עזה, ושליטה ביטחונית ואזרחית מלאה – הם המפתח לשקט ולביטחון ארוך טווח. בתצפית מרגשת מול רצועת עזה, נשאנו תפילה לחזרתם של החטופים והחטופות החיים לחיק משפחותיהם, לנחמת משפחות הנרצחים, ולהצלחת חיילי צה"ל בכל גזרות הלחימה. המסר שלנו חד וברור: אנחנו כאן כדי להישאר – לתמיד.

🔹 כנס חירום בנושא התיישבות יהודית בגליל:

הגעתי לכנס החירום "מצילים את הגליל" ביישוב מורשת, יחד עם השר עמיחי שיקלי, חברי הכנסת אלון שוסטר, אריאל קלנר וטטיאנה מזרסקי, ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי, ושלומית שיחור רייכמן, ראש מועצת עמק יזרעאל. הצגתי את הנקודות המרכזיות הדורשות טיפול מיידי, ביניהן, קביעת החלטת ממשלה להגדרת מועצות ואזורי התיישבות אסטרטגיים בגליל- לאיזון דמוגרפי, הגדרת אזור עדיפות לאומית א'1 ליישובי הגליל המרכזי וצפונה, וחיזוק יישובי המרחב הכפרי הקיימים על ידי חיבור מלא לתשתיות והרחבתם באופן מיידי. בנוסף, העלאת תקרת ההנחה על שומות הקרקע למחיקת העלאות השומה, הכללת בעלי דירה יחידה תחת ההגדרה "מחוסרי דיור", ויצירת יציבות תכנונית עם אופק ל-10 שנים לפחות. הגיע הזמן לשים סוף לאפליה ולחזק את ההתיישבות בגליל למען עתיד מדינת ישראל!

🔹קידום הצעת חוק הצאן:

הצעת החוק מבקשת לאסור את יבוא הצאן החי לשחיטה באמצעות משלוחים ימיים, בשל תנאי המסע האכזריים והבלתי מוסריים בהם מצויים בעלי החיים, וכן בשל הפגיעה הסביבתית, הכלכלית והבריאותית שנגרמת מפרקטיקה זו.

במסגרת ההצעה:
1. ייאסר יבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי, תוך תקופת מעבר של 4 שנים לצמצום הדרגתי של הפרקטיקה.

1. בתקופת המעבר ייקבעו מכסות יבוא שנתיות ותנאים מחמירים להובלת הצאן, תוך פיקוח הדוק על ידי משרד החקלאות.

2. יפותחו מקורות חלופיים לאספקת בשר, לרבות הגדלת תעשיית הצאן המקומית וייבוא בשר טרי, מצונן או קפוא.

3. יינתן דגש מיוחד על חיזוק מגדלי הצאן הישראליים, תוך עידוד החקלאות המקומית, שמירה על שטחי מרעה טבעיים ותמיכה בעסקים קטנים בפריפריה.

החוק משקף את ערכיה המוסריים והיהודיים של ישראל, הדורשים הימנעות מאכזריות כלפי בעלי חיים ושמירה על כבודם, ומחזק את החקלאות הישראלית כאמצעי לקידום ביטחון תזונתי וחיזוק ההתיישבות.

🔹עדכון מועדת הכספים:

במסגרת פעילותי כחבר ועדת הכספים, התקיימו דיונים מעמיקים בנושא פיקוח על תקציב המדינה והחוקים הפיסקאליים שהונחו על שולחן הוועדה. הדיונים נגעו באתגרים הכלכליים הנוכחיים, בדגש על מימון צרכי הביטחון והשלכות המערכה המתמשכת על כלכלת ישראל.
במהלך הדיונים, הדגשתי את הצורך להבטיח שכל תקציב המדינה יכלול מדיניות שמקדמת את חיזוק הפריפריה, חיזוק התעשייה המקומית, ושיפור רמת החיים בפריפריה כדרך לצמצום פערים ביחס למרכז הארץ. ככל שהפריפריה תהיה חזקה יותר, כך המרכז יתחזק.
בנוסף, הצפתי את חשיבות התמיכה בענפי החקלאות, התעשייה המקומית, והחוסן הכלכלי-חברתי, אשר הוכיחו את חשיבותם הרבה במציאות הביטחונית הנוכחית. יחד עם שותפים מכלל סיעות הבית, אנו פועלים לשמר את החקלאות הישראלית ולהבטיח אספקת תוצרת מקומית איכותית ובמחיר הוגן לאזרחי ישראל.

בוועדת המשנה בנושא סוגיות משפטיות במעמדם של משפחות החטופים וההשלכות על התנאים הסוציאליים, זכויותיהם וטיפול רשויות המדינה במשפחות קורבנות מסיבות ה-7 באוקטובר, פגישה עם הנהלת רמ"י מחוז מרכז בנושא חקלאי מרכז הארץ, פגישה עם רשות החברות הממשלתיות בנושא מלח"י, דיון בוועדת נגב-גליל על הצלת ההתיישבות היהודית בגליל, אירוע הוקרה לרפתנים מהדרום והצפון, סיור צופה פני עזה עם השדולה לחידוש ההתיישבות היהודית בחבל עזה, כנס חירום- הצלת ההתיישבות היהודית בגליל, קידום חוק הצאן, עדכון מוועדת הכספים והצדעה לנופלים- מסכם שבוע נוסף של עשייה למענכם:

🔹קידום חקיקה ופיקוח על מימוש זכויותיהם של משפחות החטופים והשבים:

דיון חשוב בוועדת המשנה בראשותי לזכויות החטופים השבים ומשפחותיהם, בהשתתפות חברי הכנסת ולדימיר בליאק וגלעד קריב, נציגי משפחות החטופים והשבים, שורדי מסיבות ה-7 באוקטובר ונציגי הממשלה.
הדיון עסק בפיקוח על יישום החקיקה הקיימת, ובכלל זה:
1. חלף שכר לחטופים: הבטחת התמיכה הכלכלית לחטופים ולבני משפחותיהם בתקופת השבי.

1. תגמולים למשפחות החטופים והנעדרים: עדכון סטטוס היישום ועמידה בזכויות המוקנות בחוק.

2. חוק פדויי שבי: סקירה על הרחבת הזכויות והשירותים המוענקים לחטופים ששבו מהשבי.

3. הקמת מנהלת טיפול בנפגעי המסיבות: מעקב אחר פעילותה ותפקודה בשטח.

במהלך הדיון שמענו עדויות מרגשות ממשפחות החטופים, הנעדרים והשורדים, שפרסו את האתגרים עמם הם מתמודדים. הדיון כלל העלאת נקודות לשיפור ודיוק היישום של החוקים הקיימים, לצד הצעת דרכים להעמקת התמיכה והסיוע הניתנים.
נציג ראש הממשלה, מר נבו כץ, הציג עדכון על פעילות הממשלה בתחום, ואנו נמשיך לעקוב מקרוב ולוודא שהחוקים מיושמים במלואם.
כיו"ר הוועדה, אני מתחייב להמשיך לפעול למען החטופים, השבים ומשפחותיהם, מתוך מחויבות עמוקה לסיוע בכל דרך אפשרית, לצד תפילה מתמדת לחזרתם הביתה במהרה.

🔹דיון בוועדת נגב-גליל בנושא "הצלת ההתיישבות היהודית בגליל":

בדיון חשוב שיזמתי בוועדת נגב-גליל, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, בנושא המאבק להצלת ההתיישבות היהודית בגליל המרכזי, השתתפו שרת ההתיישבות אורית סטרוק, ראש המועצה האזורית משגב דני העברי ונציגי יישובי הגליל.
הדיון התמקד בדרכי הפעולה הנדרשות לטיפול במצוקת ההתיישבות בגליל ובקידום פתרונות אסטרטגיים לחיזוק האזור.
במסגרת הדיון העלתי מספר דרכים לפעולה:

1. החלטת ממשלה שתגדיר מועצות ואזורי התיישבות אסטרטגיים בגליל, במטרה לאזן את המאזן הדמוגרפי בין האוכלוסייה היהודית והלא יהודית.

2. הגדרת אזור עדיפות לאומית א'1 ליישובי הגליל המרכזי וצפונה.

3. חיזוק יישובי המרחב הכפרי הקיימים באמצעות חיבור מלא לתשתיות והרחבתם באופן מיידי.

4. קידום תוכניות מתאר מחוזיות (תמ"מ) למועצות האזוריות, בדומה ליישובים הלא יהודיים שכבר נהנים מאלפי יחידות דיור ומגרשים.

5. בדיקת נתוני התוכניות הכוללניות ביישובי הגליל והתאמתן לצרכים האמיתיים, על בסיס נתוני הצמיחה הדמוגרפית של הלמ"ס.

6. העלאת תקרת ההנחה על שומות הקרקע ביישובי המרחב הכפרי, כדי למחוק את העלאות השומה של רשות מקרקעי ישראל.

7. הכללת בעלי דירה יחידה תחת הגדרת "מחוסרי דיור" כדי לעודד התיישבות בגליל.

8. יציבות תכנונית עם אופק ל-10 שנים לפחות, לצד חידוש החלטות לפי הצורך.

מטרת הדיון הייתה לשים קץ לאפליה ארוכת השנים ולהבטיח עתיד שוויוני להתיישבות בגליל, תוך קידום חוסן לאומי וחברתי.
אני נחוש להוביל את המאבק להצלת ההתיישבות בגליל בשיתוף פעולה חוצה מגזרים, למען חיזוק הגליל, ומדינת ישראל כולה.

🔹פגישה עם רשות החברות הממשלתיות בנושא מלח"י:

פגישה עם רועי כחלון מנהל הרשות רשות החברות הממשלתיות וצוותו, בנושא העברת מלח"י- המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת, העוסק במחקר ופיתוח חקלאות ימית, לחסות המכון הוולקני. שלוש החלטות ממשלה התקבלו ב-15 השנים האחרונות וטרם יושמו בעניין העברת המכון לחסותו של המכון הוולקני לצורך הזרמת תקציבים המיועדים למחקר ופיתוח. זהו מהלך אשר יהווה קרש קפיצה למדינת ישראל בתחום האגרי-טק, הדור הבא בעולם החקלאות הימית בפרט וענף החקלאות בכלל, לצד פיתוח העיר אילת, ויצירת גיוון תעסוקתי.

🔹אירוע סיכום אירוע הוקרה לרפתנים מצפון ומדרום:

השתתפתי באירוע מרגש במיוחד שנערך לכבוד הרפתנים מהצפון ומהדרום, שהמשיכו לספק חלב טרי לאזרחי מדינת ישראל, גם בשעת המלחמה הקשה. האירוע שיקף את רוח החוסן והמסירות של החקלאים, הממשיכים לפעול בנחישות תחת אתגרים עצומים, מתוך מחויבות לאומית עמוקה.

הקריאות לסרבנות הן מזעזעות ואסורות שתישמענה.
אנו עדיין חווים את האסון שהסרבנות הביאה בפעם הקודמת – אל תעזו ללכת לשם שוב. אסור שמחלוקת פוליטית או אידיאולוגית תפגע בצה"ל. סרבנות, אי-התנדבות או אי-התייצבות לגיוס אינן מחאה לגיטימית אלא סכנה מוחשית וברורה לביטחונה של מדינת ישראל.

האויב אינו מבחין בין דעות אלא מזהה את החולשה שלנו ומנצל אותה. פגיעה בצה"ל ובביטחון ישראל לא תיסלח לאף אחד!
כולם צריכים לקחת חלק בהגנה על הבית המשותף שלנו – זו חובתנו המוסרית והקיומית.

מיד עם פרוץ המלחמה הודיעה הקואליציה על הקפאת כל עיסוק ברפורמה המשפטית. חשבתי אז שלא נכון לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת כשהמדינה נמצאת במלחמה מרובת זירות.

כמה שבועות לאחר פרוץ המלחמה הודעתי כי בכוונתי לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהביא למינוי שופטים בהסכמה רחבה, כמתחייב בשעת המלחמה. במהלך החודשים שלאחר פרוץ המלחמה הצלחנו למנות 162 שופטים בהסכמה של כל חברי הוועדה. מספר חסר תקדים.

גם בעניין המינויים לבית המשפט העליון הייתי ועודני מעוניין להגיע לפשרות. ב-26 באוגוסט השנה פניתי למ״מ נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט עוזי פוגלמן, והצעתי פשרה: השופט אלרון ימונה לתקופה של כשנה לנשיא העליון, ואחריו ימונה מועמד השופטים. בנוסף, הצעתי שהשופטים יגישו בפני נציגי הקואליציה בוועדה שני מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, מהם נבחר אחד, ובמקביל נציגי הקואליציה יציגו שני שמות, מהם הוועדה תבחר שופט אחד. באשר לשופט השלישי, הצעתי כי נגיע למינוי מוסכם מבין שופטות בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.

דקות לאחר ששלחתי לשופט פוגלמן את הצעתי - הוא דחה אותה בבוז מבלי שדן בה בכלל.

השופט פוגלמן ידע היטב שאני מוכן לדון על פרטי ההצעה. גם מ״מ הנשיא הנוכחי, השופט יצחק עמית, יודע זאת. אך הם בחרו להתחפר בסרבנותם.

לפני מספר חודשים החליט בג״ץ, בהרכב בראשות השופטת וילנר, כי כהונתי כשר המשפטים תהיה רק בתואר. השופטת וילנר הוציאה צו שהלכה למעשה נטל ממני את הסמכות הנתונה לי בחוק לקבוע את סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים, וקבעה במחי יד כי דרך ההסכמות שעד כה הצליחה להביא למספר חסר תקדים של מינויים - מבוטלת.

למרות שהצו בלתי חוקי על פניו, החלטתי להתחיל בתהליך. פרסמתי את שמות המועמדים ברשומות, והוועדה לבחירת שופטים החלה לדון בעניין.

אלא שלבג״צ אצה הדרך. ביום חמישי האחרון, במהלך חסר תקדים, החליט ההרכב שהוא עצמו יקבע את סדר יומה של הוועדה, ופסק דד ליין - להביא הצבעה על מינוי נשיא תוך חמישה שבועות. וההליך? הוא לא חשוב. בלי זמן לדיון אמיתי בהסתייגויות הרבות שהוגשו. במקביל, מנעו השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין את שידור דיוני הוועדה, כדי שיוכלו למנות את השופט עמית במחשכים, בהתעלם מההסתייגויות הרבות והשאלות הקשות שעולות מהן.

למהלכים חסרי התקדים האלה מצטרפות שורת מעשים והחלטות חסרות אחריות של בית המשפט העליון ושופטיו. מספר שבועות לאחר הטבח הנורא של ה-7.10, השתלט בג״צ באופן סופי על סמכויות הכנסת, וקיבל החלטה שאין לה תקדים בעולם כולו לבטל חוק יסוד שהתקבל בכנסת ברוב גדול של למעלה ממחצית כלל חברי הכנסת. בג״צ לא הסתפק בזה - מאז פרוץ המלחמה הוא דן בתנאי המחבלים שטבחו ב-7 לאוקטובר, דן בסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה, שקל להורות למדינה לשחרר גופות מחבלים בעוד חטופינו נמקים במנהרות החמאס, ושורה ארוכה של דברים נוספים. הערב פורסם כי השופטת רות רונן אף הגיעה לכלא עופר על מנת לפקח מקרוב על תנאי המאסר של הנוח׳בות.

הממשלה פעלה באחריות ועם פרוץ המלחמה השעתה כל עיסוק ברפורמה. בית המשפט, בחוסר אחריות שאין למעלה ממנו, החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה. היום הצטרף לחוסר האחריות הזה פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שקרא לחיילים להודיע שיסרבו לשרת.

זו מציאות שאין לקבלה. בית המשפט דוחק את הכנסת ואת הממשלה בלית ברירה לפעול בעת הזו על מנת להשיב את סמכויותיה על כנן.

אני עצרתי. הם המשיכו ביתר שאת. אני ביקשתי להימנע מהעיסוק בזה עכשיו. הם קבעו בצו מועד מיידי והכתיבו את לוח הזמנים. אני פעלתי להגיע להסכמות. הם הוציאו צווים חסרי תקדים ופועלים בדרך כוחנית של כפיה. אני מבקש להביא למינויים מוסכמים שיזכו לאמון הציבור כולו. הם סוגרים את שערי בית המשפט בפני כל מי שאינו חושב כמוהם.

הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות.

🔹 וועדה למינוי שופטים
הצו של בג"ץ שהוצא אתמול חצה קו אדום נוסף בדריסת רצון הציבור והפך את המערכת המשפטית לגורם שלטוני בלתי נבחר.
החלטתו לבטל את תפקידו של שר המשפטים, הנבחר על ידי הציבור, כיו"ר הוועדה למינוי שופטים היא פגיעה חמורה בעקרונות הדמוקרטיה ובאמון הציבור במערכת המשפט. זוהי התערבות חסרת תקדים, שבה קומץ שופטים, שאינם נבחרים על ידי העם, כופים אג'נדה מצומצמת ופרשנות חד-צדדית על כלל המדינה.
במקום לפעול בריסון ובאחריות, בג"ץ ממשיך לחזק את מעמדו כגוף עליון שאינו נתון לביקורת, ואינו משקף את רצון הציבור. זהו צעד נוסף שמרחיק את מערכת המשפט ממקומה הראוי בדמוקרטיה מאוזנת ומחזק את הצורך הדחוף ברפורמה שתשיב את האיזון בין הרשויות.
הגיע העת לשים סוף להשתלטות השיפוטית, לשנות מיידית את הרכב הוועדה למינוי שופטים, ולהחזיר את הכוח לידי העם ונציגיו הנבחרים.
רק כך נוכל להבטיח מערכת משפטית הוגנת, מאוזנת, ודמוקרטית באמת!

🔹 כנס חקלאות אגרו משוב 2024:
השתתפתי בכנס החקלאות אגרו משוב 2024, שבו עסקנו במניעת הפקעתם של כ-10,000 דונם אדמות חקלאיות ממושב תקומה ובית הגדי. מדובר בפגיעה אנושה לא רק בחקלאות המקומית, אלא גם בהתיישבות ובעוטף עזה כולו – דווקא בזמן שבו נדרש לחזק ולהגדיל את הייצור החקלאי ולחיזוק האזור.

במהלך הכנס הדגשתי את החשיבות הרבה של שמירה על המגזר החקלאי, ובמיוחד על החקלאות צמודת הגדר. החקלאים באזור זה אינם רק יצרני מזון חיוניים למדינה, אלא גם משמשים כחומת המגן של גבולות המדינה ותורמים לביטחון הלאומי.
יחד עם זאת, הבהרתי שניתן וצריך למצוא איזון בין הגדלת הערים והיישובים, במיוחד בנגב, לבין שימור האדמות החקלאיות. יש אפשרות להגיע להבנות וליישם תוכניות פיתוח והתיישבות לצד המשך קיום חקלאות משגשגת, שהיא נכס לאומי שאין לו תחליף.

🔹 הצדעה לנופלים:

- סרן אברהם בן פינחס הי"ד, מחרשה, מפקד מחלקה בגדוד 46, עוצבת ‘עקבות הברזל' (401), נפל בקרבות גבורה בדרום רצועת עזה.

- רס"ר (במיל') בנימין דסטאו נגוסה הי"ד, מבית שמש, לוחם בגדוד חיר"ם 9263, חטיבה 226, נפל בקרבות גבורה בדרום לבנון.

- רס"ן (במיל') יבגני זינרשיין הי"ד, מזכרון יעקב, מפקד פלוגה בגדוד חיר"ם 9263, חטיבה 226, נפל בקרבות גבורה בדרום לבנון.

- רס"ל (במיל') ארז בן אפרים הי"ד, מרמת גן, לוחם בגדוד חיר"ם 9263, חטיבה 226, נפל בקרבות גבורה בדרום לבנון.

- סרן (במיל') שגיא יעקב רובינשטיין הי"ד, מלביא, מפקד מחלקה בגדוד חיר"ם 9263, חטיבה 226, נפל בקרבות גבורה בדרום לבנון.

- סמ"ר ברק דניאל הלפרן הי"ד, מקרית אונו, מפקד כיתה בגדוד שקד, חטיבת גבעתי, נפל בקרבות גבורה בצפון רצועת עזה.

- סמל עמרי כהן הי"ד, מאשדוד, לוחם בגדוד שקד, חטיבת גבעתי, נפל בקרבות גבורה בצפון רצועת עזה.

- סמ"ר עידו ז'נו הי"ד, מיהוד-מונסון, חובש קרבי בגדוד שקד, חטיבת גבעתי, נפל בקרבות גבורה בצפון רצועת עזה.

תנחומים מקרב לב למשפחות היקרות.
יהי זכרם ברוך 🕯💔

בתפילה להצלחת חיילינו ולחזרת כל החטופים בקרוב.

שבת שלום, שלכם
יצחק 🇮🇱

סיירתי היום בגליל המערבי יחד עם חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, בביקור שהוקדש להיכרות עם אתרים משמעותיים ולדיונים חשובים בנושא חיזוק ההתיישבות, מורשת ישראל והחקלאות בגליל.

התחלנו במוזיאון השואה בבית לוחמי הגטאות, אחד מאתרי ההנצחה החשובים ביותר לזיכרון השואה. במהלך הסיור נחשפנו לתערוכות מרגשות ומעוררות השראה, שהציגו את סיפוריהם של היהודים בתקופת השואה, ובמיוחד את סיפוריהם של הילדים ששרדו את הזוועות. בין התערוכות בהן ביקרנו, בלטה תערוכת "יער עד", המספרת את סיפור שואת יהדות ברית המועצות – מייצג יוצא דופן באיכותו ועוצמתו, שיעור בעוצמה יהודית! המוזיאון מהווה מקום חשוב להעברת מסר חינוכי לכלל הדורות, והמטרה של הביקור הייתה להעמיק את ההכרה בתפקידו המרכזי בהנצחת זיכרון השואה ולסייע למוזיאון בהתמודדות עם אתגרי מלחמת חרבות ברזל.

לאחר מכן, המשכנו למפעל ברמד, אחד מהמובילים בתעשיית החקלאות בישראל. ברמד פועל כבר 57 שנים כחוד החנית בתחום פתרונות בקרת הויסות למערכות מים, והתרשמנו מהחדשנות הטכנולוגית והמגוון החברתי של המפעל. במהלך הסיור, נחשפנו לשילוב המוצלח של מצוינות טכנולוגית עם מחויבות חברתית וקהילתית, וראינו את תרומתה של החברה לכלכלה המקומית דרך יצירת מקומות עבודה איכותיים. הביקור היה גם הזדמנות להדגיש את הצורך בתמיכה בתעשייה המקומית ובפיתוחה.

בהמשך הביקור בקיבוץ עברון, נפגשנו עם הנהלת הקיבוץ לדון בהכרתו כיישוב קו עימות ובהכללתו באזור עדיפות לאומית. קיבוץ עברון, אחד מהוותיקים והחשובים בגליל המערבי, מתמודד עם אתגרים רבים, ועל כן ישנה חשיבות רבה בהכרת צרכיו ובחיזוק ההתיישבות בו. שוחחנו על דרכים לשיפור היישוב, חיזוק הקשר עם האזור ותמיכה בפיתוח המקומי.

לסיום, ביקרנו בגן פז, שהוקם לזכרו של פז אליהו הי"ד, קצין צנחנים שנפל במבצע "צוק איתן". נפגשנו עם אורי, אביו של פז, לשיחה מרגשת על גבורת בנו. פז היה מפקד ולוחם יוצא דופן, שנפגע ממטען במהלך הקרב, אך לא לפני שהוביל את חייליו בגבורה רבה. המפגש עם אורי היה מרגש, והוא שיתף אותנו בהוקרה לפז ולמורשת שהשאיר אחריו. המורשת של פז, שנפלה בשדה הקרב למען המולדת, תמשיך להוות מקור השראה לדורות הבאים.

החלטת שר הביטחון להרחיב את מדיניות הרס בתי המחבלים כך שתכלול גם מחבלים שפצעו יהודים היא צעד מתבקש והכרחי. כבר בינואר השנה, פניתי לנשיאות הכנסת יחד עם ארגון 'בצלמו' בדרישה לדיון דחוף בנושא, והבהרתי שהמדיניות הקיימת פוגעת בהרתעה הישראלית ומעודדת טרור.

הגיע הזמן להבהיר לכל מחבל שמנסה לפגוע ביהודים – המחיר יהיה כבד. אני מחזק את ידי שר הביטחון על שינוי המדיניות וקורא להמשיך בקו התקיף הזה כדי להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל ולהחזיר את ההרתעה הישראלית למקומה.